בעלת תואר L.L.B.. משפטים מהאוניברסיטה העברית בהצטיינות ובעלת רשיון עריכת דין משנת 1999. בעלת נסיון בתחום המסחרי-אזרחי, ניהול משא ומתן וניהול קונפליקטים.

בעלת תעודת תרפיסטית המוכרת על ידי משרד הבריאות, בעלת נסיון של 12 שנה בטיפול ובליווי של משפחות בתהליכי גירושין ושל ילדים במצבי משבר.

בעלת הסמכה רחבה, רקע ונסיון כמגשרת משפחתית בתהליכי גירושין ובסכסוכים משפחתיים מגוונים וכן כמגשרת עסקית.

מגשרת באיזור: תל אביב, איזור השרון וחיפה.

שפות: עברית ואנגלית

תחומי התמחות: גירושין, סכסוכי ירושה, גישור משפחה וגישור עסקי-מסחרי.

הפוסט עו"ד הילה ויטקובסקי-פרץ, מגשרת ומטפלת רגשית. הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

מה אתם צריכים לדעת בעניין תשלום מזונות בגירושים?

תשלומי מזונות הם דבר חשוב והכרחי לאישה והילדים, מטרתם לאזן את התמונה במצבים של פירוק התא המשפחתי, מצב שבו האישה והילדים עלולים להפוך ל"חלשים" ובכך להפוך לקורבנות של המצב שנכפה עליהם. פירוק השותפות של מסגרת הנישואין לרוב מלווה בתחושות קשות של כעס ורצון בנקמה, הן מצד הגבר והן מצד האישה, מטרתו של החוק – להגן על הילדים ולוודא שהם לא הופכים לכלי משחק בסכסוך בין בני הזוג. תשלומי המזונות נועדו להגן גם על האישה, כדי שלא תהיה שבויה במציאות שאין לה דרך לצאת ממנה על אף רצונה. איך פותחים תביעה לתשלום מזונות? מה עושים אם הבעל לא משלם?

• לקבלת מידע נוסף – איך להתגרש נכון
• לקבלת מידע נוסף – גירושין וילדים
• לקבלת מידע נוסף – הליך גירושין בהסכמה
• לקבלת מידע נוסף – גישור גירושין
• לקבלת מידע נוסף – הסכם גישור גירושין

דרישת תשלום מזונות בהוצאה לפועל

1.

• שאלה: במידה והתקבל פסק דין לתשלום מזונות והצד שנדרש לשלם לא עומד בתשלומים, האם אפשר להפעיל את ההוצאה לפועל כגוב גבייה?

• תשובה: בהחלט כן. תפקידה של לשכת ההוצאה לפועל נועד לשמש בדיוק למקרים מסוג זה, כאשר ישנו חיוב משפטי לתשלום והצד שנדרש לשלם לא עומד בהתחייבותו לתשלום. את התביעה לתשלום על ידי מערכת הגבייה של ההוצאה לפועל ניתן לקיים רטרואקטיבית למשך שנתיים, בהתאם לתיקון החוק כפי שהוא מובא בדיני משפחה, בו בעלי דין שהדין חל עליהם באופן אישי יכולים להשתמש בזכות זו.

2.

• שאלה: מה התהליך לפתיחת תיק גבייה של תשלום מזונות בהוצאה לפועל?

• תשובה: התהליך לגבייה בלשכה להוצאה לפועל הוא מאוד פשוט וקל, התובע נדרש להגיש בקשה לביצוע פסק דין בשלושה עותקים מאושרים של פסק הדין לקביעת תשלומי המזונות.

3.

• שאלה: כאשר מצטבר חוב בלשכת ההוצאה לפועל בגין אי תשלום של מזונות, אפשר לבטל חוב זה?

• תשובה: תשלום מזונות הינו תשלום בעל חשיבות ועדיפות רבה מאוד מצד הגופים המשפטיים, לכן לא ניתן לבטל חוב זה בשום צורה ואופן. תפקידה של לשכת ההוצאה לפועל הוא גביית החוב מהאדם שנדרש לשלמו, לכן בעל החוב צריך לגשת להוצאה לפועל ולנסות להסדיר את החוב בכל דרך שיאפשרו לו. מטרתה של לשכת ההוצאה לפועל היא גביית החוב, לכן במידה ומצבו הכלכלי של הנדרש בתשלום מעיד על חוסר יכולת לתשלום, הוא יוכל לקבל מהסמכות הממונה על התיק בהוצאה לפועל אישור שמעיד על הצורך להתחשב במצבו ועם אישור זה הוא ייגש לבית המשפט לענייני משפחה שם ידונו באפשרות לפריסת תשלומי החוב באופן שיוכל לאפשר לחייב את העמידה בתשלומים.

4.

• שאלה: כאשר הבעל לא עומד בתשלום המזונות לאישה והתיק כבר נמצא בטיפול של ההוצאה לפועל, האם אפשר במקביל לפנות גם לביטוח לאומי בסיוע בגביית החוב מהבעל?

• תשובה: כאשר ישנו גוף שממונה על גביית החוב מהבעל שלא עומד בתשלומים אסור בשום פנים ואופן לפנות לגוף נוסף שינסה לגבות את החוב. פעולה מסוג זה תעיד על האישה כמי שמנסה לגבות את החוב פעמיים ופועלת ממניעים זרים וחישובים של רווח כספי או רגש נקמה בבעל החוב, דבר שבית המשפט רואה כחמור ואסור.

תשלום מזונות לאישה

1.

• שאלה: האם תשלומי מזונות מגיעים רק למי שבא בקשרי נישואין המוכרים בחוק, או שהם תקפים גם לזוג שחי חיים משותפים אבל לא עיגן את הקשר באופן המוכר בחוק?

• תשובה: תשלומי המזונות הם תביעה לתשלום בגין ילדים קטינים שלאב ולאם יש אחריות כלפיהם, כמו גם אחריות שיש לזוג אחד כלפי השני, לכן תביעת תשלום מזונות לא מחייבת קשר נישואין המוכר בחוק! ברגע שהאישה תוכיח שהיא ובן זוגה חיו חיים משותפים ובעקבות שותפות זו נוצרה תלות כלכלית שבגינה ישנה עילה לתביעת מזונות, ניתן לבקש פסיקה לתשלום מזונות לאישה.

2.

• שאלה: תשלומי מזונות ניתנים לאישה רק כאשר הבעל מרוויח יותר כסף ממנה או שהאישה זכאית להם גם כאשר היא אישה עצמאית ומרוויחה שכר שאולי גם יותר גבוהה מהגבר?

• תשובה: תשלום מזונות מוגש כתביעה ליצירת איזון בתלות המשותפת שנוצרה בין בני הזוג במהלך חייהם המשותפים כזוג, לכן אין כל עילה לתביעת תשלום מזונות במקרים שבהם האישה משתכרת יותר מהגבר.

3.

• שאלה: האם מגיע לאישה תשלום מזונות גם כאשר היא עזבה את בעלה מרצונה והבעל רוצה שהיא תשוב?

• תשובה: האישה זכאית לתביעת תשלום מזונות מהבעל רק כאשר היא מצליחה לשכנע את בית המשפט שתשלום זה מגיע לה. במידה והאישה עזבה את הבית מסיבה לגיטימית כגון: אלימות במשפחה (פיזית או מילולית), בגידה של הבעל, וכדומה.. יש לה זכות מלאה לעזוב ולכן גם זכות מלאה לתבוע תשלומי מזונות.

4.

• שאלה: האם שתלום מזונות לאישה תלוי אך ורק בהימצאות ילדים משותפים שמוכרים כקטינים בחוק או שתשלומי המזונות מגיעים גם לאישה בזכות עצמה?

• תשובה: תשלום דמי מזונות נקבע על ידי בית המשפט כדי לאזן מצב שבו זוג החליט להיפרד מסיבה לגיטימית ועקב פרידה זו נוצר פער לרעת אחד מהצדדים. במידה והאישה לא עובדת ואין לה איך להתקיים בכוחות עצמה לאחר הפרידה מבעלה, היא בהחלט זכאית להגיש תביעה לתשלום מזונות לעצמה בלי קשר לילדים המשותפים במידה וישנם. בית המשפט יעריך באופן הגיוני את משך התקופה שתידרש לאישה על מנת להתייצב ובזמן זה הבעל יאלץ לשאת בתשלומי מזונות לאישה כדי לאזן את מצבה שנגרם בעקבות הפרידה ממנו.

5.

• שאלה: תשלומי מזונות הם דבר שניתן לגבות באופן רטרואקטיבי או שחלה עליהם תקופת התיישנות?

• תשובה: ניתן לגבות תשלום מזונות באופן רטרואקטיבי אך בית המשפט בוחן את העניין באופן נכון לכל סיטואציה והמורכבות שמובאת בה. הרבה פעמים הזמן שחולף מעיד על כך שהצד שדורש תשלום מזונות באיחור כבר ויתר על מימוש זכות זו לגבות את חוב תשלום המזונות והמשיך בחייו. כדאי לפעול במהירות בכל הנוגע למזונות כדי שהשופט יראה בהם כעניין לגיטימי לסיטואציה.

תשלום מזונות לילדים

1.

• שאלה: האם ישנו הבדל בתשלומי מזונות לילדים כאשר הם נמצאים במשמורת משותפת של ההורים?

• תשובה: משמורת משותפת לילדים בהחלט משנה את התמונה הכללית וכתוצאה מכך גם את פסיקת תשלומי המזונות לילדים. כאשר מדובר במשמורת משותפת הסכום שיקבע לתשלום לאישה יהיה נמוך יותר ויקבע לפי נתונים נוספים שמשקפים את סוגיית המשמורת על הילדים.

2.

• שאלה: האם ניתן לבקש הקטנה של סכום המזונות שנקבע? במידה וכן, בגין אלו סיבות אפשר לבקש זאת?

• תשובה: תשלומי המזונות לילדים נקבעים בהתאם למצב הנוכחי של ההורים באותו זמן נתון. הסכום שנקבע לתשלום משקף את מצבם הכלכלי. במידה והאב הוא אדם עשיר מאוד הסכום לתשלום יהיה גבוה וישקף את רמת החיים שהוא מסוגל לספק לילדיו מבלי ליצור פער ותעדוף על פני גרושתו. בהחלט ניתן להגיש בקשה להקטנת מזונות, כמו גם בקשה להגדלת מזונות, וזו תיעשה כאשר ישנו שינוי משמעותי בהכנסות של משלם המזונות.

3.

• שאלה: האם תשלומי מזונות יכולים להשתנות כאשר מתחילים פרק ב' ונישאים למישהו אחר?

• תשובה: הבעל נדרש לשלם מזונות בעבור ילדיו, לכן החלטת האישה להינשא שוב לא קשורה לחוב של הגרוש שלה כלפי ילדיו. אפילו אם האישה תתחתן עם אדם עשיר היא לא חייבת לוותר על תשלום המזונות של הגרוש שלה מאחר ולבעלה החדש אין שום חובה לפרנס ולכלכל את הילדים מנישואיה הקודמים, זו חובתו של אביהם בלבד ועליה הוא נדרש לשלם.

4.

• שאלה: האם המזונות הם חלק מהחישוב שבא לידי משא ומתן בחלוקת הרכוש במהלך תהליך גירושין?

• תשובה: לכל דבר בעל משמעות כלכלית ישנה השפעה על דבר אחר ונוסף שנלקח בחשבון. במידה ולזוג המתגרש ישנה דירה בבעלות משותפת ובמהלך הסכם הגירושין הבעל יוותר על חלקו בדירה ויעניק לאישה את הנכס כולו, נתון זה יפחית משמעותית את סכום המזונות שיקבע עבורו. מצד אחד האישה מרוויחה דבר בעל שווי כספי (ערך הדירה) שמקל את מצבה הכלכלי, ומצד שני במיוחד כאשר מדובר בדירה יש לכך חשיבות גדולה מאוד מאחר וסכום המזונות אמור לכסות את עלות הדיור של האישה והילדים.

5.

• שאלה: מה הן המשמעויות בנוגע למזונות כאשר האישה מחליטה לעבור לגור מחוץ לארץ?

• תשובה: אין למעבר זה משמעות מיוחדת מאחר וחובתו של האב כלפי ילדיו חלה עליו ללא קשר למקום שבו הם נמצאים.

הפוסט תשלום מזונות בגירושים – שאלות ותשובות הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

מה כדאי לדעת בעניין חלוקת רכוש משותף?

חלוקת רכוש משותף זה נושא רגיש וחשוב כאשר מגיעים להחלטה לפתוח בהליך גירושין. מה מתחלק שווה בשווה? ומה מגיע לאישה יותר מהגבר או להיפך? חלוקת הרכוש בהליך הגירושין תקבע את מצבכם הכלכלי בדרך העצמאית שאליה אתם עתידים לצאת מהרגע שהסכם הגירושין יהיה חתום וסגור.

• לקבלת מידע נוסף –  גישור גירושין.

1.

• שאלה: הם ניתן לאבטח נכס שנקנה לאחד מבני הזוג על ידי ההורים לפני הנישואים?

• תשובה: ניתן לערוך הסכם ממון לפיו הצדדים מסכימים שאותו הנכס לא יחשב כחלק מהרכוש המשותף של בני הזוג. על אף חתימת הצדדים על הסכם ממון, חוק יחסי ממון קובע שכל נכס שניתן במתנה שייך לאדם שקיבל את המתנה, זאת בהנחה שהנכס התקבל בפרק הזמן שבו הזוג עדיין לא התחתנו, לאחר הנישואין הנכס יחשב כמתנה משותפת אלא אם כן יצוין אחרת בהסכם שנחתם על ידי הצדדים להסכמה בשייכות הנכס לאחד מהם באופן בלעדי.

2.

• שאלה: מה הן דרכי הפעולה הטובות ביותר במקרה שבו צד אחד מעוניין בפתיחת הליך גירושין והצד השני איננו מעוניין בפירוק השותפות והחיים המשותפים?

• תשובה: הנושא משתנה מעט כאשר מדובר בגבר או באישה כצד שמעוניין בפתיחת הליך הגירושין. במידה והאישה מעוניינת בדבר, היא צריכה להגיש בקשה לתביעה בנושאים הקשורים במשמורת הילדים, תשלומי מזונות, וחלוקת הרכוש המשותף, בבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט ינסה להביא את האישה והבעל לידי חתימת הסכם גירושין שכולל בתוכו את ההתייחסות לכל הנושאים האמורים לעיל בתביעת הגירושין.במידה והבעל מעוניין בדבר, הוא צריך להגיש בקשת תביעה לגירושין בבית הדין הרבני ועליו לבסס את התביעה בגין עילה מוכרת ולגיטימית ע"פ תנאי בית הדין הרבני. בהגשת בקשת התביעה לגירושין עליו לכלול את הסיבות שבגינן הוא מעוניין להתגרש מאשתו, כמו כן לציין את פירוט הבקשה תוך כדי התייחסות רלוונטית למשמורת והסדרי הראיה של הילדים, תשלומי מזונות וחלוקת רכוש משותף.

3.

• שאלה: האם חלוקת הרכוש המשותף כוללת גם תשלומים שמי מהצדדים מקבל מפאת פיצויים מהממשלה (נפגעי פעולות איבה למשפחות שכולות וכדומה) או מפאת נכות גופנית? האם תשלומים מסוג זה נחשבים כרכוש משותף והחלוקה בין בני זוג שמחליטים להתגרש כוללת גם אותם?

• תשובה: תשלומים מסוג זה לא נכללים כרכוש משותף מאחר והם נוגעים למצבו הפרטי של אחד מבני הזוג בלבד. ההתייחסות המשפטית בנוגע לחלוקה שנובעת מתשלומים מסוג זה תהיה רק בנוגע לתשלומים שהתקבלו במהלך הנישואין עצמם, מאחר ובני הזוג חיו יחד וסבלו או צערו של אחד מהם השפיע באופן ישיר גם על בן או בת הזוג, אך אין בהם עילה לחלוקה בנוגע לתשלומים עתידיים שיתקבלו לאחר אישור הגירושין.

4.

• שאלה: האם חלוקת רכוש משותף כוללת את כל הרכוש שנצבר במהלך התקופה שבה הזוג היה נשוי, גם במידה והרכוש רשום על שמו של אחד מבני הזוג בלבד?

• תשובה: במהלך תקופת הנישואין בני הזוג שותפים מלאים בכל דבר ועניין, לכן כל רכוש שנצבר במהלך תקופת הנישואין נחשב לרכוש משותף של שני הצדדים, גם במידה והוא רשום על שם אחד מהם בלבד. כל אחד מבני הזוג תורם את חלקו לניהול החיים המשותפים וחלק זה נלקח בחשבון כעניין אחד. כאשר האישה דואגת לניהול משק הבית, דבר זה מקנה לבעל את השקט והחופש לעסוק בניהול עסקיו וצבירת רכוש וחסכונות, חלקה של האישה מהווה קשר ישיר להישגים של הבעל, לכן כל הרכוש שהבעל צבר במהלך החיים המשותפים שלהם כזוג נשוי נחשב כרכוש משותף של שניהם. במעמד חלוקת רכוש משותף הזוג נדרש למנות איש מקצוע (רואה חשבון, אקטואר, שמאי וכדומה..) שיעריך את שווי הרכוש המשותף ועל פי ערך זה תקבע חלוקת הרכוש.

5.

• שאלה: כיצד מתבצעת חלוקת רכוש משותף כאשר לבני הזוג יש עסק עצמאי אותו הבעל מנהל והוא רשום על שמו בלבד?

• תשובה: סוגיה זו נפתרת על ידי הגשת "תביעה רכושית" שכוללת סעדים הצהרתיים, בתביעה מסוג זה בית המשפט ממנה מומחים בעלי סמכויות חקירה, לרוב מדובר ברואה חשבון, ומומחה זה מעריך את שווי העסק ועל פי נתונים אלו מתקבלות ההחלטות בנוגע לחלוקת הזוג בכל הנוגע לעסק.

6.

• שאלה: האם זכויות פנסיוניות שנצברו על ידי אחד מבני הזוג נחשבות כרכוש משותף שמובא לדיון כחלק מחלוקת הרכוש בהליך גירושין?

• תשובה: בהחלט כן. הזוג נחשב לשותף מלא בכל הזכויות והחובות שנצברו במהלך חייהם המשותפים ולכן גם זכויות פנסיוניות נלקחות בחישוב זה. יכול להיווצר מצב שבו אחד מבני הזוג ניהל עסק עצמאי וברבות השנים עסק זה פשט רגל ומי מבני הזוג שניהל את העסק נקלע למצב בו אין לו זכויות פנסיוניות שנצברו, אך בן או בת הזוג שעבדו כשכירים צברו זכויות פנסיוניות, כל אלו מובאים לדיון והערכה ולאחר חישוב הזכויות והחובות שנצברו מגיעים לחישוב איזון בו מובאת החלוקה של בני הזוג בזכויות שנצברו ובחובות שנדרשים לפירעון.

7.

• שאלה: האם דירה שאחד מבני הזוג רכש לפני הנישואין נלקחת בחשבון כחלק מהרכוש המשותף של הזוג?

• תשובה: רכוש שנצבר לפני הנישואין אינו נחשב לרכוש משותף של בני הזוג, הוא שייך באופן בלעדי למי מבני הזוג שרכש אותו לפני הנישואין, אך במידה והרכוש האמור נדרש בתשלומי משכנתא או הוצאות אחרות ששולמו במהלך תקופת הנישואין, סכום יחסי זה יבוא לידי דיון כרכוש משותף. כמו כן, במידה והנכס שנקנה לפני הנישואין העלה את ערכו במהלך תקופת הנישואין, חישוב יחסי זה של השבחת הנכס יבוא לדיון כחלק מהרכוש המשותף. במידה ובני הזוג ערכו הסכם ממון, מה שסוכם ונחתם בניהם בהסכם הממון הוא מה שיקבע את הדין בנוגע לרכוש האמור.

8.

• שאלה: האם הדין בנוגע לחלוקת רכוש משותף במהלך גירושין משתנה במקרה של גירושין עקב בגידה של אחד מבני הזוג?

• תשובה: במקרים מסוג זה ישנה חשיבות גדולה מאוד לגורם שבא כסמכות שדנה בסוגיה. ישנם הבדלים מהותיים בגישה ובקבלת ההחלטות כאשר עניין זה מובא בפני בית דין רבני, וכאשר הוא מובא בפני בית משפט לענייני משפחה. לכאורה לא אמורה להיות לסיבת הגירושין משמעות מיוחדת בנוגע לחלוקת הרכוש המשותף, אך כאשר מדובר בבגידה של מי מהצדדים, כעילה לפירוק השותפות הזוגית, ישנם תקדימים של פסיקות שנעשו על ידי בתי הדין הרבני שלקחו זאת בחשבון והשפיעו באופן ישיר גם על חלוקת הרכוש המשותף.

הפוסט חלוקת רכוש משותף – שאלות ותשובות הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

עבור זוגות רבים, כניסה להליך גירושין משמעה שכירת שירותיו של עורך דין, והיערכות למאבק כוחות טעון רגשית בו כל אחד מנסה להשיג כמה שיותר לעצמו על חשבון הצד השני. זהו מאבק הכרוך במחלוקות שמובילות לא  פעם לחקירות, טענות ועדויות מול ערכאות שונות. ההליך מלווה בהרבה חילוקי דעות ואף בהשמצות, ומעבר לכך עולה לכל צד הרבה מאוד כסף. התנהלות קשה מעין זו לא רק שהיא אינה מועילה אלא מזיקה לשני בני הזוג, ובעיקר לילידיהם. יחד עם זאת, בימינו קיימות אלטרנטיבות יותר שפויות לעבור את ההליך באמצעות שיטות הדוגלות בהגעה אל גירושין בהסכמה. את השיטות הללו ניתן ליישם באמצעות עורכי דין ולעיתים גם באופן עצמאי, אך בדרך כלל הן נשענות על תיווכו של מגשר מוסמך ומקצועי.

הבסיס לגירושין בהסכמה

על מנת לאפשר  גירושין בהסכמה יש ליצור תחילה בסיס הנשען על רצון לשיתוף פעולה, והתחייבות של שני בני הזוג לשקיפות מלאה וגילוי נאות. דברים אלו נכונים בעיקר בכל הקשור להיבטים הכספיים של ההליך. ההסכמה על גישה זו ועמידה בה מקלה ומפשטת את ההגעה להסכם גירושין,  ומאפשרת להגיע לפתרונות מקובלים וטובים לכל בני המשפחה. מעבר לכך, הליך גירושין בהסכמה  המנוהל באופן נכון ומקצועי נדרש לבחון, לצפות ולפתור מחלוקות, בעיות וקשיים עכשוויים או עתידיים בין בני הזוג . הפתרונות שיתקבלו ישמרו על מערכת יחסים פתוחה ותקינה בין ביניהם ועם ילדיהם.

שלבי הליך גירושין בהסכמה

יש להבין כי כל הליך גירושין הינו אינדיבידואלי ומשתנה במאפייניו, מחלוקותיו וצרכיו . יחד עם זאת, ישנם מספר שלבים בסיסיים הנדרשים במרבית הליכי הגירושין בהסכמה:

• הסכמה הדדית להתגרש באופן מכובד, נכונות לשיתוף פעולה, לשקיפות ולגילוי נאות מלא.

• התחייבות לקיום ההליך – נשענת על תיאום ציפיות, קביעת תוכנית עבודה ולוחות זמנים.

• גיבוש עמדה אישית – עדיף בסיוע של עו"ד המציג ציפיות, רצונות, דרישות וסייגים של כל צד. עמדות אלו יוצגו בתור התחלה באופן נפרד מול המגשר בהליך.

• גיבוש מסמך ביניים המציג את עמדות שני הצדדים, כולל נושאים שיש עליהם הסכמה וכאלו השנויים במחלוקת.

• פגישות משותפות – בהן מוצגות ומוסברות עמדותיו של כל צד ומדורגות בהתאם למידת חשיבותן ומשקלן.

• משא ומתן – פגישות משותפות בהן מועלים פתרונות שונים בנושאים שנויים במחלוקת, עד הגעה להסכם המקובל על כולם.

• עריכת וניסוח הסכם גירושין סופי המקובל על ידי שני הצדדים, ומוגש לאישורו של בית המשפט.

הפוסט גירושים בהסכמה – שמים את המחלוקת בצד הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

בעלת הבנה מעמיקה בתחומי המשפט העסקי, ובדיני עבודה.

מגשרת באזור: תל-אביב

שפות: עברית ואנגלית

תחומי התמחות: גישור עסקי וגישור עבודה

הפוסט עו"ד ניבה דורסט – מגשרת הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

מלמד גישור במוסדות אקדמאים ובבתי ספר לגישור.

עוסק בגישור מזה כ- 6 שנים בעל היכרות מעמיקה עם מערכת הביטחון.

מגשר באזור: תל-אביב, גוש דן, רמת השרון

שפות: עברית ערבית ואנגלית

תחומי התמחות: גישור עבודה וגישור עסקי.

הפוסט רונן שינדלר – מגשר ומשפטן הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

עוסקת בגישור מזה כ- 7 שנים

מנחה בקורסים להכשרת מגשרים ומעבירה סדנאות בגישור ואימון משפחתי.

לצד הכשרתה כמגשרת שירלי מוסמכת גם כמאמנת אישית.

מגשרת באזור: תל-אביב, גוש דן, מזור

שפות: עברית

תחומי התמחות: גישור עסקי, גישור מסחרי

הפוסט עו"ד שירלי פרנטה – מגשרת הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין