בעלת תואר L.L.B.. משפטים מהאוניברסיטה העברית בהצטיינות ובעלת רשיון עריכת דין משנת 1999. בעלת נסיון בתחום המסחרי-אזרחי, ניהול משא ומתן וניהול קונפליקטים.

בעלת תעודת תרפיסטית המוכרת על ידי משרד הבריאות, בעלת נסיון של 12 שנה בטיפול ובליווי של משפחות בתהליכי גירושין ושל ילדים במצבי משבר.

בעלת הסמכה רחבה, רקע ונסיון כמגשרת משפחתית בתהליכי גירושין ובסכסוכים משפחתיים מגוונים וכן כמגשרת עסקית.

מגשרת באיזור: תל אביב, איזור השרון וחיפה.

שפות: עברית ואנגלית

תחומי התמחות: גירושין, סכסוכי ירושה, גישור משפחה וגישור עסקי-מסחרי.

הפוסט עו"ד הילה ויטקובסקי-פרץ, מגשרת ומטפלת רגשית. הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

אפוטרופוס לילדים הוא הסמכות המשפטית שרשאית לקבל החלטות בנוגע לזכויות והחובות של הילדים. הצורך באפוטרופוסות לילדים נוגע בילדים שנמצאים מתחת לגיל 18 ונחשבים ע"פ החוק כקטינים. אפוטרופוס אחראי למגוון תחומים ונושאים שנוגעים בחייו של הקטין, לרבות – חינוך ולימודים, הקניית כישורים לעבודה בעתיד כאדם בוגר, שמירה וקבלת החלטות בנוגע לנכסים שבבעלות הקטין, ניהול ופיתוח האפשרויות שעומדות בפני הקטין, מקום מגוריו, קבלת טיפול רפואי, וכדומה.. בעיקרון הוא שהקטין לא מוסמך לקבל החלטות בנוגע לעצמו עדיין, ומסיבה זו נדרש מבוגר אחראי שישמש לו כאפוטרופוס והוא יקבל עבורו את ההחלטות מתוך שיקולי טובתו להמשך החיים כאדם בוגר.

אפוטרופוס ילדים במהלך תהליך גירושין

האפוטרופוסים של הילדים הם ההורים. גם במהלך תהליך גירושין או לאחריו הילדים ממשיכים להיות תחת חסותם של ההורים, ושני ההורים ממשיכים להיות האפוטרופוסים שלהם, זאת ללא כל קשר לענייני המשמורת והסדרי הראיה שנידונים בהליך הגירושין. העובדה כי נקבע שהילד יישאר בחזקת אימו ותהיה לה משמורת עליו לא מקנה לה זכויות של אפוטרופוס בלעדי ויחיד, לאבא יש עדיין זכות משפטית להיות חלק מקבלת ההחלטות בנוגע לעתיד ילדיו.

משמורת ילדים במהלך תהליך גירושין

הסמכות שמחליטה בנוגע למשמורת הילדים היא בית המשפט לענייני משפחה או לחליפין בית הדין הרבני, תלוי במי מהשניים בחרתם כסמכות שבה יתנהל הדיון ותתקבלנה ההחלטות בנושא זה. המקום שבו בחרתם להגיש את התביעה למשמורת ילדים הוא המקום שידון בנושא ויקבל את ההחלטות.

האינטרס שמובא לידי שיקול במהלך קבלת החלטות בנוגע למשמורת הילדים הוא – טובת הילד. בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יקבעו את טובת הילד על פי המלצות שיתקבלו מגורמי הסעד השונים ועל פי חוות הדעת של העובדים הסוציאליים שבית המשפט מינה לסקור את המצב ולהגיש בגינו ערכאות וחוות דעת מקצועיות.

במקרים קיצוניים בית המשפט או בית הדין הרבני יכולים לקבוע שקיים צורך למנות מומחה שיבדוק את מסוגלות ההורים ועל פי זה תתקבל ההחלטה בנוגע למשמורת הילדים. מטבע הדברים האם היא הצד המועדף לקבלת משמורת הילדים, במיוחד כאשר מדובר בילדים צעירים, אך בית המשפט מביא לידי חשבון גם את מורכבות המצב של בני הזוג שנמצאים במהלך תהליך גירושין, וכמו כן גם את דעתו של הילד. דעתו של הילד אמנם נשמעת, אך היא מהווה אך ורק רקע למצב המשפחתי ואין ברצונותיו לקבוע את טובתו. בית המשפט מחליט על משמורת הילדים בהתחשב בכל מרכיבי המצב המשפחתי ובהתאם לחוות הדעת המקצועיות שיוגשו לו מטעם הגורמים המקצועיים שהוא ממנה לכך.

ילדים עד גיל שש נחשבים בגדר של "חזקת הגיל הרך" והחוק קובע שהם יישארו בחזקת האם, זאת במידה ולא הוכחה חוסר מסוגלות הורית מצד האם בהתאם לחוות הדעת שהגורמים המקצועיים סיפקו לבית המשפט. נטייתו של בית המשפט לקבוע משמורת ילדים לטובת האם מורגשת גם בגילאים גדולים יותר, אך ככל שהילדים גדולים יותר כך דעתם נשמעת יותר ומשפיעה על קבלת ההחלטות של בית המשפט בנוגע למשמורת ההורית שתמונה להם.

הסדרי ראיה בתהליך גירושין

הסדרי ראיה הם דבר שונה לגמרי מנושא משמורת ילדים בגירושין. הסדרי ראיה מתייחסים למי מההורים שלא קיבל משמורת על הילדים, ומאחר וזו זכותו המלאה והלגיטימית לראות את ילדיו, בית המשפט קובע את הזמנים שבהם הוא יבלה עם ילדיו, וכך הצד שאינו מוגדר למשמורת הילדים לא יהיה נתון לחסדי בן או בת הזוג שקיבלו את משמורת הילדים, זכותו לראות את הילדים ולפתח איתם קשר הורי תישמר ותוגן על פי ההגדרות שיוסדרו ויסוכמו בהסדרי הראיה.

מאחר והסדרי הראיה נוגעים למציאות חייהם של שני ההורים, הזמנים שיקבעו יהיו בהסכמת שני הצדדים, ובמידה ולא תתקבל הסכמה הדדית בית המשפט יפסוק על פי דעתו ובהתחשבות למרכיבי המצב המשפחתי.

•  לשאלות ותשובות נפוצות בנושא הסדרי ראיה ומשמורת ילדים – לחץ כאן

גישור – הפתרון הנכון ביותר עבורכם

כאשר מדובר על מקרים של גירושין וילדים חייבות להתקבל הסכמות משותפות של שני הצדדים בנוגע למגוון תחומים ונושאים שקושרים את ההורים הגרושים יחד לעוד שנים רבות. הילדים המשותפים ממשיכים לאלץ את בני הזוג לתקשר באופן ראוי ומתוקן, זאת על מנת להגן על טובת הילדים ולמנוע מהם להפוך לקלף מיקוח במחלוקות הגירושין של ההורים.

זוג שהחליט בעבר להתחתן כנראה מצא המון דברים משותפים וכתוצאה מכך גם החליט לפתוח בחיים משותפים יחד. על אף שתהליכי גירושין מתאפיינים בסערת רגשות והמון תחושות של כעס, אכזבה, וכדומה.. באמצעות ניהול נכון של תהליך הגירושין אפשר להגיע להסכמות שמשרתות את אינטרס שני הצדדים וכמובן שמות את טובת הילד קדימה.

גירושין וילדים זה שני נושאים הפוכים בתכליתם. גירושין מבטאים את הרצון והצורך להיפרד ולפרק את השותפות, אך ילדים מבטאים את המחויבות והצורך להישאר ולנהל את השותפות. תהליך גירושין שמתבצע באמצעות עורכי דין ומאבקים משפטיים ארוכים ומייגעים יביא להחרפת הסכסוך בין ההורים המתגרשים, דבר שישפיע גם על המשך ההתנהלות בניהם לאחר שבית המשפט פסק את תנאי משמורת הילדים והסדרי הראיה. הבחירה בהליך גישור גירושין תביא את הצדדים לגיבוש הסכמות באמצעות גורם צד שלישי ניטראלי שמבין את החוק ואת המורכבות הייחודית של בני הזוג המתגרשים, וכך תהליך הגישור יעניק לצדדים את האפשרות להרגיע את הרוחות ולהגיע להסכמות שיהיו מקובלות על שניהם במידה כזו או אחרת. הליך גישור גירושין מעניק לצדדים את היכולת להמשיך ולנהל את השותפות על אף שהם החליטו לפרק אותו ולפתוח תהליך גירושין.

הליך הגישור מייצר הסכמות והסתייגויות בנוגע לנושאים שמרכיבים את הגירושין, ואת ההסכמות הללו המגשר גירושין יביא על הנייר בצורה של הסכם גישור, אותו בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יאשרו, ואז יינתן לו תוקף משפטי מחייב. התנאים שמתקבלים בנוגע למשמורת הילדים והסדרי הראיה יכולים להיפתח לדיון מחדש במקרה שחלו שינויים במציאות המשפחתית וטובת הילד משתנה בהתאם.

הפוסט אפוטרופוס ילדים בהליך גירושין הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

תהליך גירושין הוא תמיד הליך טעון רגשית ומלווה בהמון יצרים ורגשות שמונעים מהזוג שהחליט להתגרש לקבל החלטות שקולות ואחראיות בנוגע לפירוק הנישואין. תהליך גירושין הופך קשה ומרכב אפילו יותר כאשר מדובר בגירושין כתוצאה של בגידה של אחד מבני הזוג. הדבר המוכר והראשון שבני הזוג נוטים לעשות זה לפנות לעורך דין לענייני גירושין, אך האם זו באמת האופציה הטובה ביותר עברוכם? האם כאשר המצב בניכם טעון מאוד והיכולת שלכם לקיים הליך של משא ומתן כמעט בלתי אפשרית, ייצוג משפטי באמצעות עורך דין גירושין הוא הדבר שיביא לסיום התהליך בצורה טובה ויעילה? לא ממש.

ההבדל בין עורך דין למגשר

עורך דין נשכר על ידי אחד מהצדדים ותפקידו לייצג באופן חד צדדי את האינטרסים של הצד שאותו הוא מייצג. לעומת זאת, גישור נעשה באמצעות מגשר שתפקידו לייצג את שני הצדדים בו זמנית, תוך הידברות וייצוג אינטרסים משותף שתפקידו להביא לגיבוש הסכם גישור שיבוא בפני בית המשפט לאישור ואז יקבל תוקף משפטי של פסק דין מחייב לשני הצדדים.

עורכי דין מתפרנסים מקיומה של המחלוקת, ומגשרים מתפרנסים מקיומה של ההסכמה וההגעה לסיום הסכסוך. בנקודה זו מצוי ההבדל הגדול בין שתי הגישות – ייצוג של הצדדים באמצעות עורכי דין עלול להביא למאבק משפטי ארוך ומייגע בסופו שני הצדדים יצאו מפסידים. העלות של עורכי הדין גבוהה וכל עוד הסכסוך ממשיך להתקיים והם נדרשים לייצג אתכם בדיונים ובבתי משפט – אתם ממשיכים לשלם, שניכם. ייצוג הצדדים באמצעות מגשר מוסמך לגירושין יביא את הצדדים, שמתקשים בניהול שיח מתוקן, להבנה של המצב בפן החוקי ולאחר שהאפשרויות המגוונות נפרשות בפני בני הזוג, יתחיל שלב הגישור וההגעה להסכמות, דבר שיביא לסיום מהיר ולא יאלץ אתכם לשאת בעלויות כספיות גבוהות ובתהליך ארוך, מתיש, ומייגע.

גישור לאחר בגידה

מקרים רבים של תהליך גירושין נובעים כתוצאה של בגידה מצד אחד מבני הזוג. במקרים של בגידה נוצרת סיטואציה טעונה מאוד שמלווה בתחושות קשות של אכזבה, כעס ורצון בנקמה, רגשות אלו יצרו קושי גדול מאוד ביכולת של בני הזוג לערוך הסכם גירושין ולסיים את המאבק במשפטי בקלות וללא עלויות כספיות גבוהות. הליך גישור לגירושין מציע אופציה קלה ויעילה לנהל משברים וסכסוכים של גירושין כתוצאה מבגידה.

תפקידו של המגשר להבין את מורכבות המצב ואת רצונם של שני הצדדים, וכתוצאה מכך לנתח את מרכיבי הסכסוך שהובילו לגירושין ומתוך גישה אובייקטיבית והבנה של החוק בנוגע לגירושין, המגשר יביא בפני שני הצדדים את כל האפשרויות שעל פיהן ניתן לפעול ולהגיע להסכם גישור גירושין.

גישור גירושין מחייב רגישות ויכולת הכלה של מצבים רגשיים טעונים ומורכבים, אך יחד עם זאת הוא גם מחייב הבנה מעמיקה של החוק מבחינת הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים. המטרה בהליך גישור גירושין היא לא ההגעה לשלום בית אלא יישוב המחלוקות והבאת הסכסוך לסיומו בגיבוש הסכם גישור שיובא בפני בית המשפט לענייני משפחה, שם הוא יאושר בפני שופט ויקבל תוקף משפטי מחייב של פסק דין.

המטרה בהליך גישור

מגשר מוסמך לענייני גירושין מבין את תפקידו ולאחר אבחון הסיטואציה שנוצרה בין בני הזוג הוא גם מבין את הרגישויות שמאפיינות את תהליך הגירושין של בני הזוג. מאחר ומטרת הליך גישור גירושין היא סיום המחלוקות בכל הנושאים שפירוק השותפות נוגע בהן, לרבות – חלוקת רכוש משותף, תשלום מזונות, הסדרי ראיה וכדומה, וסיום מחלוקת זו צריך לבוא לידי ביטוי בהסכם גישור חתום ומאושר בפני בית המשפט לענייני משפחה, המגשר חייב להיות ניטראלי ולהביא את טענות שני הצדדים בחשבון, תוך כדי התחשבות ורגישות כלפי מצבם, ותוך כדי התייחסות רבה לטובת הילדים המשותפים, להם בית המשפט נותן התייחסות רבה, כאשר מדובר במקרים של גירושין עם ילדים.

אפשר לומר שהמטרה העיקרית של גישור גירושין היא להביא את הזוג לידי גירושין בהסכמה. זה לא אומר שהצדדים מסכימים למעשים שנעשו מצד בן או בת הזוג שלהם, וזה גם לא אומר שהם מסכימים לכל תנאי שבן או בת הזוג מעלה כנגדם, אבל זה כן אומר שהם מסכימים לסיים את החיים המשותפים ולהתחיל פרק חדש בחייהם. כדי להגיע לסיום הפרק הנוכחי ולבוא לפתיחת פרק חדש בחיים, חייבת להתגבש הסכמה בין בני הזוג בנוגע לכל הנושאים שעולים במהלך הגירושין ופירוק השותפות, דבר שהליך גישור גירושין מאפשר בצורה קלה ויעילה, ובעיקר תוך כדי חיסכון של כסף על עורכי דין והוצאות משפטיות רבות.

בוחרים נכון

הבחירה בהליך של גישור גירושין כדרך לפתרון הסכסוך ויישוב המחלוקות היא בחירה נכונה תמיד. כיום בתי המשפט אף מאלצים זוגות לגשת למגשר גירושין כדי לבוא לידי הסכמות וכך למנוע את העומס על בתי המשפט ביישוב סכסוכים רגשיים וטעונים. אתם יכולים לבחור נכון ומלכתחילה לגשת להליך גישור, כך תוכלו לסיים במהירות את הכאב שכרוך בתהליך הגירושין ותפתחו את הפרק החדש בחייכם, ללא נזקים וצלקות שיגרמו כתוצאה ממאבק משפטי ארוך ומייגע בגירושין.

הפוסט גירושין לאחר בגידה – גישור גירושין הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

מה אתם צריכים לדעת בעניין הסדרי ראיה ומשמורת הילדים במהלך הליך גירושים?

הדבר האחרון ששני ההורים רוצים לעשות במהלך תהליך גירושין זה לפגוע בילדים. כתוצאה מהכעס ותחושת האכזבה, הרבה פעמים נוצר מצב בו הילדים משמשים כלי מלחמה בסכסוך שאליו נקלעו ההורים.

אפשר לעשות את זה אחרת! אתם רק צריכים לדעת איך להתגרש נכון.

במקום להוציא את כל הכסף שלכם על שכר טרחה של עורכי דין ממולחים, אתם יכולים לבחור בפתיחת הליך גישור ובאמצעות מגשר מוסמך שיביא את האינטרסים של כל אחד מכם לשולחן, ובעיקר את האינטרס המשותף שלכם – להגן על הילדים בתהליך המורכב שגם ככה קשה להם להכיל, להגיע להסכם גישור גירושין בו יובאו כל פרטי המחלוקת וההסכמות שאליהם תגיעו יחד עם המגשר.

גירושים עם ילדים לא חייבים להפוך לעסק מלוכלך, אפשר לעשות את זה נכון – אם רק תרצו.

• לקבלת מידע נוסף – גישור משפחתי

הסדרי ראיה ומשמורת הילדים

1.

• שאלה: מה הדין בנוגע לילד שטרם נולד והזוג החליט להתגרש בזמן ההיריון?

• תשובה: בית המשפט לוקח בחשבון בעיקר את טובת הילד, ומאחר וטובת האם משפיעה באופן ישיר גם על טובת הילד, בית המשפט יגלה רגישות כלפי מצבה של האם, במיוחד לאור ההשפעות ההורמונאליות להן היא נתונה בזמן ההיריון, ויפסוק בצורה עניינית אך רגישה ומתחשבת.

2.

• שאלה: האם קיימים מקרים שבהם בית המשפט פסק לטובת האב ואפשר לו את המשמורת לילדים?

• תשובה: באופן טבעי והגיוני בית המשפט פוסק שמקומם של הילדים הוא עם האמא. כדי שבית המשפט יפסוק אחרת ויאפשר לאב את המשמורת לילדים, האב נדרש להביא ראיות חד משמעיות שאין באפשרותה של האמא לגדל את הילדים. במידה ותוכח אי כשירות לספק את טובת הילד מבחינה פיזית ורגשית, בית המשפט בהחלט עלול לאפשר את משמורת הילדים לאב ולא לאם.

3.

• שאלה: האם משמורת משותפת אומרת שכל ההוצאות מתחלקות שווה בשווה בין ההורים?

• תשובה: האחריות לצרכי הילדים מוטלת על ההורים באופן שווה, לכן במידה והחלוקה במשמורת הילדים היא משותפת, גם ההוצאות הנלוות יתחלקו באופן שווה, אך בהחלט תהיה התייחסות של בית המשפט למצבם הכלכלי של כל אחד מהצדדים בנפרד, ובמידת הצורך בית המשפט יפסוק כדי לאזן את מעמד ההורים בעיני הילדים.

4.

• שאלה: מה המעמד של אמא חורגת במקרה שהבעל מת, האם היא יכולה לקבל את משמורת הילדים גם כשהם לא פרי בטנה?

• תשובה: בית המשפט שם את טובת הילד לנגד עיניו ולכן כל מקרה נשפט לגופו ועניינו, תוך כדי התייחסות מעמיקה למורכבות שקיימת בו. במידה והאם הביולוגית ויתרה על זכותה לגידול הילדים או שהיא נמצאת לא כשירה לכך, בית המשפט בהחלט יכול לפסוק את משמורת הילדים לאם החורגת כאשר הוא רואה שהקשר בינם משרת את טובת הילדים.

5.

• שאלה: האם משמורת בלעדית על הילדים מקנה להורה את הזכות לקבל החלטות הרות גורל בנוגע לילדים כמו מעבר המגורים לחו"ל?

• תשובה: כאשר אחד ההורים מקבל משמורת קבועה ובלעדית על הילדים הוא בהחלט מהווה את הסמכות לקבלת החלטות בנוגע אליהם, אבל שינויים הרי גורל כמו מעבר לחו"ל יצטרכו להבחן לפרטים על מנת לוודא שהמניעים לכך הם אכן טובת הילדים ולא כניסיון של מי מהצדדים להרחיק את הילדים מההורה השני. בית המשפט אמנם העניק את המשמורת על הילדים להורה הספציפי כי זו טובת הילד, אך הקשר של הילדים עם שני ההורים עומד מעל הכל ואין שום דבר שיכול להוות עילה לניתוק קשר זה.

6.

• שאלה: האם ישנם מקרים שבהם האם לא מקבלת באופן אוטומטי את המשמורת על הילדים?

• תשובה: על מנת שבית המשפט יפסוק שמשמורת הילדים לא תינתן לאם נדרשת לכך הוכחה שמצביעה על אי כשירות לגידול הילדים מצד האם. במידה והאב מסוגל להקנות לילדים אורח חיים טוב יותר ויש לו את היכולות ההוריות הראויות, ומצד שני האם לא מסוגלת לכל אלו, בית המשפט בהחלט יכול לפסוק את המשמורת של הילדים לאב. בית המשפט מתייחס גם לרצונם של הילדים במידה והם בגיל שהדבר יכול להילקח בחשבון כבעל ערך אמיתי. משמורת אוטומטית לאב תיעשה רק במקרים ברורים שבהם לאם יש בעיה של התמכרות לאלכוהול או סמים, או במידה והיא בעלת רקע של מחלות נפש וכדומה..

7.

• שאלה: מה קורה במידה והילדים נמצאים במשמורת אצל האישה וזו לא עומדת בהסדרי הראיה שנקבעו לאב בהסכם שקבע בית המשפט?

• תשובה: בית המשפט רואה בחומרה רבה את הפגיעה בטובתם של הילדים ושימושם ככלי משחק למריבות בין ההורים הגרושים. במידה והאישה תשתמש בילדים לצרכים מסוג זה ולא תאפשר לאב את הסדרי הראיה שנקבעו לו בידי בית המשפט, האב צריך לפנות לבית המשפט כדי שיאכוף את הסדרי הראיה וייתן את הדעת על העניין. לשם ביקורת ומעקב בית המשפט יכול לקבוע את הסדרי הראיה ב"מרכז קשר" וכך לוודא שאלו מתקיימים. במצבים קיצוניים שבהם האישה משתמשת בילדים כדי להזיק לאב וכתוצאה מכך גורמת נזק גם לילדים עצמם, בית המשפט עלול להפעיל כנגדה הליכים קיצוניים יותר.

8.

• שאלה: מה הדין לגבי הסדרי ראיה של ילדים קטנים מאוד בגילאים של שנתיים שלוש?

• תשובה: במצב זה בו הילדים קטנים מאוד והקשר שלהם לאם הכרחי מאוד בפן הרגשי שמשפיע ישירות על ההתפתחות שלהם, כמו גם שבגילאים אלו הם נדרשים לטיפול אחראי ומדויק בכל הנוגע לתזונה והשגחה רפואית, הסדרי הראיה יהיו ללא לינה אצל האב, וכמות המפגשים תעמוד על 2-3 פעמים בשבוע, ומפגש בכל סופ"ש שני. מהגעת הילדים לגיל שלוש תתאפשר גם הלינה אצל האב.

9.

• שאלה: האם אפשר לפעול בפן המשפטי כנגד אבא שלא רוצה לפגוש את ילדיו כפי שנקבע לו בהסדרי הראיה?

• תשובה: לא ניתן לכפות מפגשים עם הילדים אבל כן ניתן לפעול בפן המשפטי ולתבוע אותו במה שנקרא "תשלום בגין דמי טיפול" מאחר והמפגשים שלא נעשים על ידו מוסיפים לנטל של האם. אפשר אפילו לפעול להגדלת תשלומי המזונות בגין נזקים רגשיים שנגרמים לילדים מכך שאינם נפגשים עם האב וכתוצאה מכך נזקקים לטיפול רגשי/פסיכולוגי וכו'..

10.

• שאלה: האם ישנו קשר ישיר בין הסדרי הראיה ותשלום המזונות?

• תשובה: אין שום קשר בין השניים, מלבד ההוצאות הכספיות שכרוכות בילדים כאשר הם נמצאים בחזקת אחד מהצדדים יותר מאשר אצל הצד השני. במידה והאב לא עומד בתשלומי המזונות שנקבעו לו על ידי בית המשפט, עניין זה לא מהווה עילה למניעת המפגשים שלו עם הילדים.

11.

• שאלה: האם ניתן לשנות את הגוף הממונה על הסדרי הראיה מבית הדין הרבני לבית משפט לענייני משפחה כאשר הפסיקה אינה לשביעות רצוני או שמתן הפסיקה נמשך לאורך זמן רב מידי?

• תשובה: לא. כאשר גוף בעל סמכות לפסיקה בנושא התחיל את הטיפול בתיק לא ניתן להעביר אותו למקום אחר, מה שניתן לעשות זו הגשת בקשה לזירוז הפסיקה.

12.

• שאלה: במצב שבו האבא פוטר מהעבודה ואין באפשרותו הכלכלית לממן את הנסיעה לפגישת ילדיו השוהים עם האם בחו"ל, האם ניתן לפעול באופן חוקי כדי להכריח את האם לשלוח את הילדים לבקר את האב במקום מגוריו בארץ?

• תשובה: לא ניתן לחייב את האם לשלוח את הילדים לבקר את האב בארץ אבל האב בהחלט יכול לפעול לביטול החיוב שלו למזונות. במקרים כאלו לרוב ישנה גם הסתה של הילדים על ידי האם כנגד האב ומבחינה משפטית זהו מצב של "בנים מרדנים", במקרים מסוג זה האב לא מחויב בתשלומים לכלכלתם.

הפוסט הסדרי ראיה ומשמורת ילדים בגירושין – שאלות ותשובות הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

עבור זוגות רבים, כניסה להליך גירושין משמעה שכירת שירותיו של עורך דין, והיערכות למאבק כוחות טעון רגשית בו כל אחד מנסה להשיג כמה שיותר לעצמו על חשבון הצד השני. זהו מאבק הכרוך במחלוקות שמובילות לא  פעם לחקירות, טענות ועדויות מול ערכאות שונות. ההליך מלווה בהרבה חילוקי דעות ואף בהשמצות, ומעבר לכך עולה לכל צד הרבה מאוד כסף. התנהלות קשה מעין זו לא רק שהיא אינה מועילה אלא מזיקה לשני בני הזוג, ובעיקר לילידיהם. יחד עם זאת, בימינו קיימות אלטרנטיבות יותר שפויות לעבור את ההליך באמצעות שיטות הדוגלות בהגעה אל גירושין בהסכמה. את השיטות הללו ניתן ליישם באמצעות עורכי דין ולעיתים גם באופן עצמאי, אך בדרך כלל הן נשענות על תיווכו של מגשר מוסמך ומקצועי.

הבסיס לגירושין בהסכמה

על מנת לאפשר  גירושין בהסכמה יש ליצור תחילה בסיס הנשען על רצון לשיתוף פעולה, והתחייבות של שני בני הזוג לשקיפות מלאה וגילוי נאות. דברים אלו נכונים בעיקר בכל הקשור להיבטים הכספיים של ההליך. ההסכמה על גישה זו ועמידה בה מקלה ומפשטת את ההגעה להסכם גירושין,  ומאפשרת להגיע לפתרונות מקובלים וטובים לכל בני המשפחה. מעבר לכך, הליך גירושין בהסכמה  המנוהל באופן נכון ומקצועי נדרש לבחון, לצפות ולפתור מחלוקות, בעיות וקשיים עכשוויים או עתידיים בין בני הזוג . הפתרונות שיתקבלו ישמרו על מערכת יחסים פתוחה ותקינה בין ביניהם ועם ילדיהם.

שלבי הליך גירושין בהסכמה

יש להבין כי כל הליך גירושין הינו אינדיבידואלי ומשתנה במאפייניו, מחלוקותיו וצרכיו . יחד עם זאת, ישנם מספר שלבים בסיסיים הנדרשים במרבית הליכי הגירושין בהסכמה:

• הסכמה הדדית להתגרש באופן מכובד, נכונות לשיתוף פעולה, לשקיפות ולגילוי נאות מלא.

• התחייבות לקיום ההליך – נשענת על תיאום ציפיות, קביעת תוכנית עבודה ולוחות זמנים.

• גיבוש עמדה אישית – עדיף בסיוע של עו"ד המציג ציפיות, רצונות, דרישות וסייגים של כל צד. עמדות אלו יוצגו בתור התחלה באופן נפרד מול המגשר בהליך.

• גיבוש מסמך ביניים המציג את עמדות שני הצדדים, כולל נושאים שיש עליהם הסכמה וכאלו השנויים במחלוקת.

• פגישות משותפות – בהן מוצגות ומוסברות עמדותיו של כל צד ומדורגות בהתאם למידת חשיבותן ומשקלן.

• משא ומתן – פגישות משותפות בהן מועלים פתרונות שונים בנושאים שנויים במחלוקת, עד הגעה להסכם המקובל על כולם.

• עריכת וניסוח הסכם גירושין סופי המקובל על ידי שני הצדדים, ומוגש לאישורו של בית המשפט.

הפוסט גירושים בהסכמה – שמים את המחלוקת בצד הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

מהי המטרה של גישור גירושין?

גישור גירושין מעניק לבני הסוג סיוע, הכוונה וכלים לעבור את הליך הגירושין באופן מכבד ומוסדר, וכמה שפחות פוגעני. הסיוע ניתן על ידי מגשר מקצועי ומוסמך שהינו צד שלישי אובייקטיבי וניטראלי, שאין לו מעורבות רגשית במקרה ומקובל על ידי שני בני הזוג. כמשתמע משמו, המגשר מהווה גשר בין שני הצדדים, מסייע להם בהרגעת הרוחות וביצירת פורמט בו הם יכולים להביע את עמדתם, להקשיב לצד השני ולאתר פתרונות טובים לכל בני המשפחה.

 מה הם הבעיות והנושאים הנידונים בגישור גירושין?

הליך גישור גירושין עשוי לסייע לבני הזוג בפתרון בעיות בנושאים רבים שעולים במהלך התהליך:
אופן חלוקת הרכוש המשותף, משמורת ילדים, איך מספרים לילדים?, דמי מזונות, הסדרי ראיה ונוסח סופי של הסכם הגירושין. כל נושא נידון באופן מעמיק תוך הגדרת טובת כל הצדדים, הצעת פתרונות ובחירה באחד הנכון ביותר והמקובל על כולם.

יתרונות הגישור על פני בית המשפט

בבית משפט נבחנים הגירושין רק מבחינת  דרישות החוק, וההליך אינו עוסק בכל המורכבות האישית והרגשית הכרוכים בגירושין. לכן, לא אחת גירושין בבית משפט הופכים למאבק כוחות בין הצדדים ובאי כוחם, מה שלעיתים קרובות הופך להליך פוגעני וטראומתי, המצלק את ואף מותיר את אחד הצדדים או שניהם לא מרוצים מהתוצאות. ממצב זה ניתן להימנע באמצעות הליך גישור בו נבחן כל מקרה באופן אישי. למעשה, הדגש בגישור מושם על הידברות ומציאת פיתרונות המקובלים על שני הצדדים, ועל יצירת הסכם גירושין הוגן ונאות. מעבר לכך, הגישור מבוצע מחוץ לכותלי בית משפט ודורש בסיומו רק את אישור השופט, מה שמוזיל, מקצר ומפשט באופן משמעותי את ההליך.

יחסי המשפחה לא מסתיימים עם הגירושין

חשוב לזכור כי במיוחד במשפחות עם ילדים גירושין אינם מסיימים את קשרי ויחסי המשפחה, אלא רק משנים את אופיים. לכן, קיימת חשיבות מרובה לאופן שבו נערך הסכם הגירושין, ולהגעה לתוצאות המהוות בסיס לכינון מערכת יחסים בריאה בין בני המשפחה בעתיד הקרוב והרחוק.

הפוסט גישור גירושין – כואב אבל פחות הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

שירה חיו היא עורכת דין ומגשרת עסקית בעלת ידע וניסיון רב בפתרון סכסוכים בין עובדים למעבידים בסכסוכים מסחריים.

הפוסט שירה חיו עו"ד ומגשרת הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

מרינה מתמחה ביעוץ זוגי וגישור משפחתי
ליישוב סכסוכים ומחלוקות והדרכה בניהול משפחתי תקין.

לימודי תואר אקדמי: האוניברסיטה הממלכתית של בילורוסיה בעיר מינסק
לימודי גישור: מכללת ארבל.

לימודים במרכז גישור "גומא" (גישור משפחה) ובמרכז "דרכים".
תעודת מגשרת ותעודת מגשרת משפחה.
חברה בלשכת המגשרים של ישראל.
ניסיון מוכח בתחומי גישור משפחתי ועסקי.

מגשרת באזור: רעננה
שפות: עברית ורוסית
תחומי התמחות: גישור עסקי וגישור משפחה

הפוסט מרינה פינקלשטיין – מגשרת הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

בעלת הבנה מעמיקה בתחומי המשפט העסקי, ובדיני עבודה.

מגשרת באזור: תל-אביב

שפות: עברית ואנגלית

תחומי התמחות: גישור עסקי וגישור עבודה

הפוסט עו"ד ניבה דורסט – מגשרת הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

מגשרת באזור: תל-אביב

שפות: עברית

תחומי התמחות: גישור גירושין ומשפחה

הפוסט גליה הלוי – מגשרת ומשפטנית הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין