Q & A – שאלות ותשובות
אתם יכולים למקד את תחום העניין שלכם על ידי בחירה בקטגוריה ספציפית לשאלות ותשובות, או להמשיך ולקרוא בעמוד זה את השאלות והתשובות הנפוצות ביותר בכל הנושאים שעולים במהלך תהליך גירושין.
שאלות ותשובות נפוצות לפי נושאים:
המשך… כל הנושאים:
נושא השאלות – חלוקת רכוש משותף
- שאלה: הם ניתן לאבטח נכס שנקנה לאחד מבני הזוג על ידי ההורים לפני הנישואים?
- תשובה: ניתן לערוך הסכם ממון לפיו הצדדים מסכימים שאותו הנכס לא יחשב כחלק מהרכוש המשותף של בני הזוג. על אף חתימת הצדדים על הסכם ממון, חוק יחסי ממון קובע שכל נכס שניתן במתנה שייך לאדם שקיבל את המתנה, זאת בהנחה שהנכס התקבל בפרק הזמן שבו הזוג עדיין לא התחתנו, לאחר הנישואין הנכס יחשב כמתנה משותפת אלא אם כן יצוין אחרת בהסכם שנחתם על ידי הצדדים להסכמה בשייכות הנכס לאחד מהם באופן בלעדי.
- שאלה: מה הן דרכי הפעולה הטובות ביותר במקרה שבו צד אחד מעוניין בפתיחת הליך גירושין והצד השני איננו מעוניין בפירוק השותפות והחיים המשותפים?
- תשובה: הנושא משתנה מעט כאשר מדובר בגבר או באישה כצד שמעוניין בפתיחת הליך הגירושין. במידה והאישה מעוניינת בדבר, היא צריכה להגיש בקשה לתביעה בנושאים הקשורים במשמורת הילדים, תשלומי מזונות, וחלוקת הרכוש המשותף, בבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט ינסה להביא את האישה והבעל לידי חתימת הסכם גירושין שכולל בתוכו את ההתייחסות לכל הנושאים האמורים לעיל בתביעת הגירושין.במידה והבעל מעוניין בדבר, הוא צריך להגיש בקשת תביעה לגירושין בבית הדין הרבני ועליו לבסס את התביעה בגין עילה מוכרת ולגיטימית ע"פ תנאי בית הדין הרבני. בהגשת בקשת התביעה לגירושין עליו לכלול את הסיבות שבגינן הוא מעוניין להתגרש מאשתו, כמו כן לציין את פירוט הבקשה תוך כדי התייחסות רלוונטית למשמורת והסדרי הראיה של הילדים, תשלומי מזונות וחלוקת רכוש משותף.
- שאלה: האם חלוקת הרכוש המשותף כוללת גם תשלומים שמי מהצדדים מקבל מפאת פיצויים מהממשלה (נפגעי פעולות איבה למשפחות שכולות וכדומה) או מפאת נכות גופנית? האם תשלומים מסוג זה נחשבים כרכוש משותף והחלוקה בין בני זוג שמחליטים להתגרש כוללת גם אותם?
- תשובה: תשלומים מסוג זה לא נכללים כרכוש משותף מאחר והם נוגעים למצבו הפרטי של אחד מבני הזוג בלבד. ההתייחסות המשפטית בנוגע לחלוקה שנובעת מתשלומים מסוג זה תהיה רק בנוגע לתשלומים שהתקבלו במהלך הנישואין עצמם, מאחר ובני הזוג חיו יחד וסבלו או צערו של אחד מהם השפיע באופן ישיר גם על בן או בת הזוג, אך אין בהם עילה לחלוקה בנוגע לתשלומים עתידיים שיתקבלו לאחר אישור הגירושין.
- שאלה: האם חלוקת רכוש משותף כוללת את כל הרכוש שנצבר במהלך התקופה שבה הזוג היה נשוי, גם במידה והרכוש רשום על שמו של אחד מבני הזוג בלבד?
- תשובה: במהלך תקופת הנישואין בני הזוג שותפים מלאים בכל דבר ועניין, לכן כל רכוש שנצבר במהלך תקופת הנישואין נחשב לרכוש משותף של שני הצדדים, גם במידה והוא רשום על שם אחד מהם בלבד. כל אחד מבני הזוג תורם את חלקו לניהול החיים המשותפים וחלק זה נלקח בחשבון כעניין אחד. כאשר האישה דואגת לניהול משק הבית, דבר זה מקנה לבעל את השקט והחופש לעסוק בניהול עסקיו וצבירת רכוש וחסכונות, חלקה של האישה מהווה קשר ישיר להישגים של הבעל, לכן כל הרכוש שהבעל צבר במהלך החיים המשותפים שלהם כזוג נשוי נחשב כרכוש משותף של שניהם. במעמד חלוקת רכוש משותף הזוג נדרש למנות איש מקצוע (רואה חשבון, אקטואר, שמאי וכדומה..) שיעריך את שווי הרכוש המשותף ועל פי ערך זה תקבע חלוקת הרכוש.
- שאלה: כיצד מתבצעת חלוקת רכוש משותף כאשר לבני הזוג יש עסק עצמאי אותו הבעל מנהל והוא רשום על שמו בלבד?
- תשובה: סוגיה זו נפתרת על ידי הגשת "תביעה רכושית" שכוללת סעדים הצהרתיים, בתביעה מסוג זה בית המשפט ממנה מומחים בעלי סמכויות חקירה, לרוב מדובר ברואה חשבון, ומומחה זה מעריך את שווי העסק ועל פי נתונים אלו מתקבלות ההחלטות בנוגע לחלוקת הזוג בכל הנוגע לעסק.
- שאלה: האם זכויות פנסיוניות שנצברו על ידי אחד מבני הזוג נחשבות כרכוש משותף שמובא לדיון כחלק מחלוקת הרכוש בהליך גירושין?
- תשובה: בהחלט כן. הזוג נחשב לשותף מלא בכל הזכויות והחובות שנצברו במהלך חייהם המשותפים ולכן גם זכויות פנסיוניות נלקחות בחישוב זה. יכול להיווצר מצב שבו אחד מבני הזוג ניהל עסק עצמאי וברבות השנים עסק זה פשט רגל ומי מבני הזוג שניהל את העסק נקלע למצב בו אין לו זכויות פנסיוניות שנצברו, אך בן או בת הזוג שעבדו כשכירים צברו זכויות פנסיוניות, כל אלו מובאים לדיון והערכה ולאחר חישוב הזכויות והחובות שנצברו מגיעים לחישוב איזון בו מובאת החלוקה של בני הזוג בזכויות שנצברו ובחובות שנדרשים לפירעון.
- שאלה: האם דירה שאחד מבני הזוג רכש לפני הנישואין נלקחת בחשבון כחלק מהרכוש המשותף של הזוג?
- תשובה: רכוש שנצבר לפני הנישואין אינו נחשב לרכוש משותף של בני הזוג, הוא שייך באופן בלעדי למי מבני הזוג שרכש אותו לפני הנישואין, אך במידה והרכוש האמור נדרש בתשלומי משכנתא או הוצאות אחרות ששולמו במהלך תקופת הנישואין, סכום יחסי זה יבוא לידי דיון כרכוש משותף. כמו כן, במידה והנכס שנקנה לפני הנישואין העלה את ערכו במהלך תקופת הנישואין, חישוב יחסי זה של השבחת הנכס יבוא לדיון כחלק מהרכוש המשותף. במידה ובני הזוג ערכו הסכם ממון, מה שסוכם ונחתם בניהם בהסכם הממון הוא מה שיקבע את הדין בנוגע לרכוש האמור.
- שאלה: האם הדין בנוגע לחלוקת רכוש משותף במהלך גירושין משתנה במקרה של גירושין עקב בגידה של אחד מבני הזוג?
- תשובה: במקרים מסוג זה ישנה חשיבות גדולה מאוד לגורם שבא כסמכות שדנה בסוגיה. ישנם הבדלים מהותיים בגישה ובקבלת ההחלטות כאשר עניין זה מובא בפני בית דין רבני, וכאשר הוא מובא בפני בית משפט לענייני משפחה. לכאורה לא אמורה להיות לסיבת הגירושין משמעות מיוחדת בנוגע לחלוקת הרכוש המשותף, אך כאשר מדובר בבגידה של מי מהצדדים, כעילה לפירוק השותפות הזוגית, ישנם תקדימים של פסיקות שנעשו על ידי בתי הדין הרבני שלקחו זאת בחשבון והשפיעו באופן ישיר גם על חלוקת הרכוש המשותף.
נושא השאלות – הסכמי גירושין
- שאלה: האם הסכם גירושין ניתן לביטול או שינוי כאשר אחד מהצדדים טוען שחתם על ההסכם כאשר לא היה מודע לכל הפרטים וההשלכות של הסעיפים המובאים בהסכם?
- תשובה: לאחר חתימת הצדדים על הסכמי גירושין הסכם זה מובא בפני שופט לענייני משפחה והוא מעניק להסכם זה תוקף של פסק דין. השופט מבין את האחריות שמוטלת עליו באישור הסכם זה כפסק דין ולכן הוא גם מוודא את הבנת הצדדים לכל המובא בהסכם. אי לכך התשובה היא לא, ולמרות זאת עדיין ישנו סיכוי לבטל הסכמי גירושין כאשר מוצגת בפני השופט סיבה מוצדקת כגון מצב רפואי או נפשי בעת חתימת ההסכם או כל דבר אחר שיכול לבוא בחשבון. המקרים שבהם בוטל הסכם גירושין חתום הם מעטים מאוד והסבירות לביטול הסכמי גירושין נמוכים מאוד.
- שאלה: האם הסכם גירושין שנחתם בבתי הדין הרבניים מקבל תוקף משפטי של פסק דין מחייב כמו זה שנחתם בבית המשפט לענייני משפחה?
- תשובה: בהחלט כן. הסכם גירושין שנחתם ואושר בין בני הזוג מקבל תוקף של פסק דין מחייב בין אם הוא נעשה בבית משפט לענייני משפחה ובין אם הוא נעשה בבית דין רבני.
- שאלה: האם ניתן לערוך הסכם גירושין זמני כאשר בני הזוג לא בטוחים שברצונם להתגרש והם מבקשים להיפרד לתקופת ניסיון בה יבחנו את הזוגיות וקשר הנישואין מחדש?
- תשובה: ישנו הסכם שנקרא "הסכם פירוד" ומטרתו להביא את סיכום ההסכמות בין בני הזוג כאשר הם מחליטים להיפרד ונושא הגירושין עומד כאופציה בלבד. הסכם פירוד נוגע בכל הנושאים שרלוונטיים להסכם גירושין כגון: משמורת הילדים, תשלומי מזונות, חלוקת רכוש משותף, וכו'.. אך הוא מתייחס לכל העניין כדבר זמני שעם הזמן ייבחן מחדש ותתקבל לגביו החלטה קבועה.
- שאלה: במקרים של תרומת זרע, שמגובה בהסכם של הגבר והאישה בו האישה מתחייבת שאין לה את הזכות לתביעת מזונות, האם הסכם כזה ניתן להפרה מצד האישה בתביעת מזונות לילדים?
- תשובה: תביעת המזונות איננה תביעה שמיוחסת לזכויות האישה, אלא לזכויות הילד. מאחר והילד לא היה צד בהסכם שנחתם בין האם והאב שתרם זרע, הסכם זה לא מהווה עילה משפטית מחייבת מולו, לכן בהחלט ישנה אפשרות לתבוע מזונות מהאב שתרם זרע, אף על פי שסיכם עם האישה שאין לה זכות לתבוע.
נושא השאלות – תשלומי מזונות
בענייני הוצאה לפועל:
- שאלה: במידה והתקבל פסק דין לתשלום מזונות והצד שנדרש לשלם לא עומד בתשלומים, האם אפשר להפעיל את ההוצאה לפועל כגוב גבייה?
- תשובה: בהחלט כן. תפקידה של לשכת ההוצאה לפועל נועד לשמש בדיוק למקרים מסוג זה, כאשר ישנו חיוב משפטי לתשלום והצד שנדרש לשלם לא עומד בהתחייבותו לתשלום. את התביעה לתשלום על ידי מערכת הגבייה של ההוצאה לפועל ניתן לקיים רטרואקטיבית למשך שנתיים, בהתאם לתיקון החוק כפי שהוא מובא בדיני משפחה, בו בעלי דין שהדין חל עליהם באופן אישי יכולים להשתמש בזכות זו.
- שאלה: מה התהליך לפתיחת תיק גבייה של תשלום מזונות בהוצאה לפועל?
- תשובה: התהליך לגבייה בלשכה להוצאה לפועל הוא מאוד פשוט וקל, התובע נדרש להגיש בקשה לביצוע פסק דין בשלושה עותקים מאושרים של פסק הדין לקביעת תשלומי המזונות.
- שאלה: כאשר מצטבר חוב בלשכת ההוצאה לפועל בגין אי תשלום של מזונות, אפשר לבטל חוב זה?
- תשובה: תשלום מזונות הינו תשלום בעל חשיבות ועדיפות רבה מאוד מצד הגופים המשפטיים, לכן לא ניתן לבטל חוב זה בשום צורה ואופן. תפקידה של לשכת ההוצאה לפועל הוא גביית החוב מהאדם שנדרש לשלמו, לכן בעל החוב צריך לגשת להוצאה לפועל ולנסות להסדיר את החוב בכל דרך שיאפשרו לו. מטרתה של לשכת ההוצאה לפועל היא גביית החוב, לכן במידה ומצבו הכלכלי של הנדרש בתשלום מעיד על חוסר יכולת לתשלום, הוא יוכל לקבל מהסמכות הממונה על התיק בהוצאה לפועל אישור שמעיד על הצורך להתחשב במצבו ועם אישור זה הוא ייגש לבית המשפט לענייני משפחה שם ידונו באפשרות לפריסת תשלומי החוב באופן שיוכל לאפשר לחייב את העמידה בתשלומים.
- שאלה: כאשר הבעל לא עומד בתשלום המזונות לאישה והתיק כבר נמצא בטיפול של ההוצאה לפועל, האם אפשר במקביל לפנות גם לביטוח לאומי בסיוע בגביית החוב מהבעל?
- תשובה: כאשר ישנו גוף שממונה על גביית החוב מהבעל שלא עומד בתשלומים אסור בשום פנים ואופן לפנות לגוף נוסף שינסה לגבות את החוב. פעולה מסוג זה תעיד על האישה כמי שמנסה לגבות את החוב פעמיים ופועלת ממניעים זרים וחישובים של רווח כספי או רגש נקמה בבעל החוב, דבר שבית המשפט רואה כחמור ואסור.
בענייני מזונות לאישה:
- שאלה: האם תשלומי מזונות מגיעים רק למי שבא בקשרי נישואין המוכרים בחוק, או שהם תקפים גם לזוג שחי חיים משותפים אבל לא עיגן את הקשר באופן המוכר בחוק?
- תשובה: תשלומי המזונות הם תביעה לתשלום בגין ילדים קטינים שלאב ולאם יש אחריות כלפיהם, כמו גם אחריות שיש לזוג אחד כלפי השני, לכן תביעת תשלום מזונות לא מחייבת קשר נישואין המוכר בחוק! ברגע שהאישה תוכיח שהיא ובן זוגה חיו חיים משותפים ובעקבות שותפות זו נוצרה תלות כלכלית שבגינה ישנה עילה לתביעת מזונות, ניתן לבקש פסיקה לתשלום מזונות לאישה.
- שאלה: תשלומי מזונות ניתנים לאישה רק כאשר הבעל מרוויח יותר כסף ממנה או שהאישה זכאית להם גם כאשר היא אישה עצמאית ומרוויחה שכר שאולי גם יותר גבוהה מהגבר?
- תשובה: תשלום מזונות מוגש כתביעה ליצירת איזון בתלות המשותפת שנוצרה בין בני הזוג במהלך חייהם המשותפים כזוג, לכן אין כל עילה לתביעת תשלום מזונות במקרים שבהם האישה משתכרת יותר מהגבר.
- שאלה: האם מגיע לאישה תשלום מזונות גם כאשר היא עזבה את בעלה מרצונה והבעל רוצה שהיא תשוב?
- תשובה: האישה זכאית לתביעת תשלום מזונות מהבעל רק כאשר היא מצליחה לשכנע את בית המשפט שתשלום זה מגיע לה. במידה והאישה עזבה את הבית מסיבה לגיטימית כגון: אלימות במשפחה (פיזית או מילולית), בגידה של הבעל, וכדומה.. יש לה זכות מלאה לעזוב ולכן גם זכות מלאה לתבוע תשלומי מזונות.
- שאלה: האם שתלום מזונות לאישה תלוי אך ורק בהימצאות ילדים משותפים שמוכרים כקטינים בחוק או שתשלומי המזונות מגיעים גם לאישה בזכות עצמה?
- תשובה: תשלום דמי מזונות נקבע על ידי בית המשפט כדי לאזן מצב שבו זוג החליט להיפרד מסיבה לגיטימית ועקב פרידה זו נוצר פער לרעת אחד מהצדדים. במידה והאישה לא עובדת ואין לה איך להתקיים בכוחות עצמה לאחר הפרידה מבעלה, היא בהחלט זכאית להגיש תביעה לתשלום מזונות לעצמה בלי קשר לילדים המשותפים במידה וישנם. בית המשפט יעריך באופן הגיוני את משך התקופה שתידרש לאישה על מנת להתייצב ובזמן זה הבעל יאלץ לשאת בתשלומי מזונות לאישה כדי לאזן את מצבה שנגרם בעקבות הפרידה ממנו.
- שאלה: תשלומי מזונות הם דבר שניתן לגבות באופן רטרואקטיבי או שחלה עליהם תקופת התיישנות?
- תשובה: ניתן לגבות תשלום מזונות באופן רטרואקטיבי אך בית המשפט בוחן את העניין באופן נכון לכל סיטואציה והמורכבות שמובאת בה. הרבה פעמים הזמן שחולף מעיד על כך שהצד שדורש תשלום מזונות באיחור כבר ויתר על מימוש זכות זו לגבות את חוב תשלום המזונות והמשיך בחייו. כדאי לפעול במהירות בכל הנוגע למזונות כדי שהשופט יראה בהם כעניין לגיטימי לסיטואציה.
בענייני מזונות לילדים:
- שאלה: האם ישנו הבדל בתשלומי מזונות לילדים כאשר הם נמצאים במשמורת משותפת של ההורים?
- תשובה: משמורת משותפת לילדים בהחלט משנה את התמונה הכללית וכתוצאה מכך גם את פסיקת תשלומי המזונות לילדים. כאשר מדובר במשמורת משותפת הסכום שיקבע לתשלום לאישה יהיה נמוך יותר ויקבע לפי נתונים נוספים שמשקפים את סוגיית המשמורת על הילדים.
- שאלה: האם ניתן לבקש הקטנה של סכום המזונות שנקבע? במידה וכן, בגין אלו סיבות אפשר לבקש זאת?
- תשובה: תשלומי המזונות לילדים נקבעים בהתאם למצב הנוכחי של ההורים באותו זמן נתון. הסכום שנקבע לתשלום משקף את מצבם הכלכלי. במידה והאב הוא אדם עשיר מאוד הסכום לתשלום יהיה גבוה וישקף את רמת החיים שהוא מסוגל לספק לילדיו מבלי ליצור פער ותעדוף על פני גרושתו. בהחלט ניתן להגיש בקשה להקטנת מזונות, כמו גם בקשה להגדלת מזונות, וזו תיעשה כאשר ישנו שינוי משמעותי בהכנסות של משלם המזונות.
- שאלה: האם תשלומי מזונות יכולים להשתנות כאשר מתחילים פרק ב' ונישאים למישהו אחר?
- תשובה: הבעל נדרש לשלם מזונות בעבור ילדיו, לכן החלטת האישה להינשא שוב לא קשורה לחוב של הגרוש שלה כלפי ילדיו. אפילו אם האישה תתחתן עם אדם עשיר היא לא חייבת לוותר על תשלום המזונות של הגרוש שלה מאחר ולבעלה החדש אין שום חובה לפרנס ולכלכל את הילדים מנישואיה הקודמים, זו חובתו של אביהם בלבד ועליה הוא נדרש לשלם.
- שאלה: האם המזונות הם חלק מהחישוב שבא לידי משא ומתן בחלוקת הרכוש במהלך תהליך גירושין?
- תשובה: לכל דבר בעל משמעות כלכלית ישנה השפעה על דבר אחר ונוסף שנלקח בחשבון. במידה ולזוג המתגרש ישנה דירה בבעלות משותפת ובמהלך הסכם הגירושין הבעל יוותר על חלקו בדירה ויעניק לאישה את הנכס כולו, נתון זה יפחית משמעותית את סכום המזונות שיקבע עבורו. מצד אחד האישה מרוויחה דבר בעל שווי כספי (ערך הדירה) שמקל את מצבה הכלכלי, ומצד שני במיוחד כאשר מדובר בדירה יש לכך חשיבות גדולה מאוד מאחר וסכום המזונות אמור לכסות את עלות הדיור של האישה והילדים.
- שאלה: מה הן המשמעויות בנוגע למזונות כאשר האישה מחליטה לעבור לגור מחוץ לארץ?
- תשובה: אין למעבר זה משמעות מיוחדת מאחר וחובתו של האב כלפי ילדיו חלה עליו ללא קשר למקום שבו הם נמצאים.
נושא השאלות – הסדרי ראיה ומשמורת ילדים
- שאלה: מה הדין בנוגע לילד שטרם נולד והזוג החליט להתגרש בזמן ההיריון?
- תשובה: בית המשפט לוקח בחשבון בעיקר את טובת הילד, ומאחר וטובת האם משפיעה באופן ישיר גם על טובת הילד, בית המשפט יגלה רגישות כלפי מצבה של האם, במיוחד לאור ההשפעות ההורמונאליות להן היא נתונה בזמן ההיריון, ויפסוק בצורה עניינית אך רגישה ומתחשבת.
- שאלה: האם קיימים מקרים שבהם בית המשפט פסק לטובת האב ואפשר לו את המשמורת לילדים?
- תשובה: באופן טבעי והגיוני בית המשפט פוסק שמקומם של הילדים הוא עם האמא. כדי שבית המשפט יפסוק אחרת ויאפשר לאב את המשמורת לילדים, האב נדרש להביא ראיות חד משמעיות שאין באפשרותה של האמא לגדל את הילדים. במידה ותוכח אי כשירות לספק את טובת הילד מבחינה פיזית ורגשית, בית המשפט בהחלט עלול לאפשר את משמורת הילדים לאב ולא לאם.
- שאלה: האם משמורת משותפת אומרת שכל ההוצאות מתחלקות שווה בשווה בין ההורים?
- תשובה: האחריות לצרכי הילדים מוטלת על ההורים באופן שווה, לכן במידה והחלוקה במשמורת הילדים היא משותפת, גם ההוצאות הנלוות יתחלקו באופן שווה, אך בהחלט תהיה התייחסות של בית המשפט למצבם הכלכלי של כל אחד מהצדדים בנפרד, ובמידת הצורך בית המשפט יפסוק כדי לאזן את מעמד ההורים בעיני הילדים.
- שאלה: מה המעמד של אמא חורגת במקרה שהבעל מת, האם היא יכולה לקבל את משמורת הילדים גם כשהם לא פרי בטנה?
- תשובה: בית המשפט שם את טובת הילד לנגד עיניו ולכן כל מקרה נשפט לגופו ועניינו, תוך כדי התייחסות מעמיקה למורכבות שקיימת בו. במידה והאם הביולוגית ויתרה על זכותה לגידול הילדים או שהיא נמצאת לא כשירה לכך, בית המשפט בהחלט יכול לפסוק את משמורת הילדים לאם החורגת כאשר הוא רואה שהקשר בינם משרת את טובת הילדים.
- שאלה: האם משמורת בלעדית על הילדים מקנה להורה את הזכות לקבל החלטות הרות גורל בנוגע לילדים כמו מעבר המגורים לחו"ל?
- תשובה: כאשר אחד ההורים מקבל משמורת קבועה ובלעדית על הילדים הוא בהחלט מהווה את הסמכות לקבלת החלטות בנוגע אליהם, אבל שינויים הרי גורל כמו מעבר לחו"ל יצטרכו להבחן לפרטים על מנת לוודא שהמניעים לכך הם אכן טובת הילדים ולא כניסיון של מי מהצדדים להרחיק את הילדים מההורה השני. בית המשפט אמנם העניק את המשמורת על הילדים להורה הספציפי כי זו טובת הילד, אך הקשר של הילדים עם שני ההורים עומד מעל הכל ואין שום דבר שיכול להוות עילה לניתוק קשר זה.
- שאלה: האם ישנם מקרים שבהם האם לא מקבלת באופן אוטומטי את המשמורת על הילדים?
- תשובה: על מנת שבית המשפט יפסוק שמשמורת הילדים לא תינתן לאם נדרשת לכך הוכחה שמצביעה על אי כשירות לגידול הילדים מצד האם. במידה והאב מסוגל להקנות לילדים אורח חיים טוב יותר ויש לו את היכולות ההוריות הראויות, ומצד שני האם לא מסוגלת לכל אלו, בית המשפט בהחלט יכול לפסוק את המשמורת של הילדים לאב. בית המשפט מתייחס גם לרצונם של הילדים במידה והם בגיל שהדבר יכול להילקח בחשבון כבעל ערך אמיתי. משמורת אוטומטית לאב תיעשה רק במקרים ברורים שבהם לאם יש בעיה של התמכרות לאלכוהול או סמים, או במידה והיא בעלת רקע של מחלות נפש וכדומה..
- שאלה: מה קורה במידה והילדים נמצאים במשמורת אצל האישה וזו לא עומדת בהסדרי הראיה שנקבעו לאב בהסכם שקבע בית המשפט?
- תשובה: בית המשפט רואה בחומרה רבה את הפגיעה בטובתם של הילדים ושימושם ככלי משחק למריבות בין ההורים הגרושים. במידה והאישה תשתמש בילדים לצרכים מסוג זה ולא תאפשר לאב את הסדרי הראיה שנקבעו לו בידי בית המשפט, האב צריך לפנות לבית המשפט כדי שיאכוף את הסדרי הראיה וייתן את הדעת על העניין. לשם ביקורת ומעקב בית המשפט יכול לקבוע את הסדרי הראיה ב"מרכז קשר" וכך לוודא שאלו מתקיימים. במצבים קיצוניים שבהם האישה משתמשת בילדים כדי להזיק לאב וכתוצאה מכך גורמת נזק גם לילדים עצמם, בית המשפט עלול להפעיל כנגדה הליכים קיצוניים יותר.
- שאלה: מה הדין לגבי הסדרי ראיה של ילדים קטנים מאוד בגילאים של שנתיים שלוש?
- תשובה: במצב זה בו הילדים קטנים מאוד והקשר שלהם לאם הכרחי מאוד בפן הרגשי שמשפיע ישירות על ההתפתחות שלהם, כמו גם שבגילאים אלו הם נדרשים לטיפול אחראי ומדויק בכל הנוגע לתזונה והשגחה רפואית, הסדרי הראיה יהיו ללא לינה אצל האב, וכמות המפגשים תעמוד על 2-3 פעמים בשבוע, ומפגש בכל סופ"ש שני. מהגעת הילדים לגיל שלוש תתאפשר גם הלינה אצל האב.
- שאלה: האם אפשר לפעול בפן המשפטי כנגד אבא שלא רוצה לפגוש את ילדיו כפי שנקבע לו בהסדרי הראיה?
- תשובה: לא ניתן לכפות מפגשים עם הילדים אבל כן ניתן לפעול בפן המשפטי ולתבוע אותו במה שנקרא "תשלום בגין דמי טיפול" מאחר והמפגשים שלא נעשים על ידו מוסיפים לנטל של האם. אפשר אפילו לפעול להגדלת תשלומי המזונות בגין נזקים רגשיים שנגרמים לילדים מכך שאינם נפגשים עם האב וכתוצאה מכך נזקקים לטיפול רגשי/פסיכולוגי וכו'..
- שאלה: האם ישנו קשר ישיר בין הסדרי הראיה ותשלום המזונות?
- תשובה: אין שום קשר בין השניים, מלבד ההוצאות הכספיות שכרוכות בילדים כאשר הם נמצאים בחזקת אחד מהצדדים יותר מאשר אצל הצד השני. במידה והאב לא עומד בתשלומי המזונות שנקבעו לו על ידי בית המשפט, עניין זה לא מהווה עילה למניעת המפגשים שלו עם הילדים.
- שאלה: האם ניתן לשנות את הגוף הממונה על הסדרי הראיה מבית הדין הרבני לבית משפט לענייני משפחה כאשר הפסיקה אינה לשביעות רצוני או שמתן הפסיקה נמשך לאורך זמן רב מידי?
- תשובה: לא. כאשר גוף בעל סמכות לפסיקה בנושא התחיל את הטיפול בתיק לא ניתן להעביר אותו למקום אחר, מה שניתן לעשות זו הגשת בקשה לזירוז הפסיקה.
- שאלה: במצב שבו האבא פוטר מהעבודה ואין באפשרותו הכלכלית לממן את הנסיעה לפגישת ילדיו השוהים עם האם בחו"ל, האם ניתן לפעול באופן חוקי כדי להכריח את האם לשלוח את הילדים לבקר את האב במקום מגוריו בארץ?
- תשובה: לא ניתן לחייב את האם לשלוח את הילדים לבקר את האב בארץ אבל האב בהחלט יכול לפעול לביטול החיוב שלו למזונות. במקרים כאלו לרוב ישנה גם הסתה של הילדים על ידי האם כנגד האב ומבחינה משפטית זהו מצב של "בנים מרדנים", במקרים מסוג זה האב לא מחויב בתשלומים לכלכלתם.
נושא השאלות – תהליך גירושים
בענייני נישואים אזרחיים:
- שאלה: מה זה אומר "התרת נישואין"?
- תשובה: המושג התרת נישואין הוא המונח המשפטי לגירושין כאשר מדובר בנישואין שנעשו באופן אזרחי. כל סוגיית התרת נישואין תידון בבית משפט לענייני משפחה.
- שאלה: האם אפשר לאלץ גבר לא יהודי להתגרש מאישה יהודייה כאשר הנישואין שלהם נעשו באופן אזרחי?
- תשובה: בהחלט ניתן לאלץ את הגבר להתגרש מהאישה, פעולה זו נעשית על ידי הגשת בקשה לבית המשפט לקביעת שיפוט בהקשר התרת הנישואין. בית המשפט לענייני משפחה יבחן את הסיטואציה על מורכבות הפרטים שבה, ויקבל החלטה בהתאם לנסיבות שמועלות על ידי הצדדים. הקביעה תיפסק בהתאם לתנאי הנישואין במדינה בה הזוג התחתן את נישואיו האזרחיים, על פי חוות דעת מומחה בדין קשרי הנישואין במדינה בה הם נערכו. במידה ותמצא עילת גירושין לגיטימית שעומדת בתנאי הנישואין כפי שהם מצויים בחוק של המקום בו הזוג נישא, אפשר יהיה לאשר פסיקה של התרת הנישואין גם ללא הסכמת אחד הצדדים.
- שאלה: האם ישנו הבדל במשך הזמן שלוקח הליך גירושין של חתונה אזרחית לעומת הליך גירושין של חתונה דתית?
- תשובה: לכל מקרה יש את המורכבות שנלוות לו, הדבר תלוי מאוד במצבם של הזוג. יכול להיות מצב בו מדובר בזוג שנישא בחתונה דתית אבל הצדדים מסכימים להתגרש ומגבשים הסכם גירושין במהירות, ויכול להיות מצב בו זוג נישא בחתונה אזרחית והזוג לא מסכימים להתפשר ולהגיע להסכם גירושין או שאחד מהצדדים מסרב להתגרש וטוען שאין סיבה לגיטימית בדרישתו של הצד השני לגירושין. משך הזמן שלוקח הליך גירושין לא תלוי בסוג הנישואין שבו בחרו בני הזוג להתחתן, הוא תלוי במשמעויות שסוג נישואין זה מחייב אותם ובהסכמתם להתפשר ולסיים את הקשר המשותף שאליו הם בחרו להיכנס כשהתחתנו.
- שאלה: מה המשמעויות של הליך גירושין בין זוג יהודים שהתחתנו בנישואים אזרחיים?
- תשובה: הליך הגירושין הוא פירוק ההתחייבות שאליה נכנסו שני הצדדים. במידה והזוג התחתן בנישואים אזרחיים הליך הגירושין יסכם את פירוק הנישואין על פי ההתחייבות שבה הם מחויבים. במידה והם הוכרו ונרשמו כזוג נשוי על ידי הרבנות בישראל, הם יצטרכו לפנות לבית הדין הרבני באזור המגורים שלהם.
- שאלה: על פי מה נקבע הדין שחל על הליך גירושין של זוג שהתחתן בנישואים אזרחיים ובמהלך הפרידה הם גרים במדינות שונות?
- תשובה: הדין נקבע על פי המקום שבו הזוג התחתן. אפשר לקיים את התהליך גם במדינה אחרת אך התרת הנישואין תיעשה על פי הדין של המדינה שבה התקיימו הנישואים האזרחיים. ניתן לפסוק את הגירושין גם ללא נוכחות אחד מהצדדים.
בענייני נישואים ברבנות:
- שאלה: מה המשקל שניתן לחתימת הסכם גירושין כאשר מדובר בנישואין ברבנות?
- תשובה: הסכמי הגירושין הם לא סיבה לגיטימית לגירושין עצמם. אי אפשר לכפות על מי מהצדדים להתגרש גם כאשר ישנו הסכם גירושין חתום שעליו הסכימו שני הצדדים. הסכמי הגירושין מביאים את הסכמת הצדדים בנוגע לסעיפים השונים שמובאים בו כגון: חלוקת הרכוש המשותף, משמורת הילדים, תשלומי מזונות וכו'.. אך הגירושין מקבלים תוקף רק כאשר הדבר מאושר ברבנות, אז הסכם הגירושין יכול לקבל תוקף של פסק דין משפטי.
- שאלה: האם חובות שמי מהצדדים צבר הם עילה לגירושין?
- תשובה: כאשר מי מהצדדים מתנהג בחוסר אחריות וקיימת הוכחה שצבירת החובות נעשתה בגללו, עניין זה יכול להוות עילה לגיטימית לגירושין. בבית הדין הרבני כאשר הגבר הוא זה שיצר את החובות ומסיבה זו האישה מבקשת להתגרש, זו יכולה להיות עילה שתחייב אותו במתן הגט לאישה.
- שאלה: איך מתמודדים עם מצב שבו הגבר או האישה מסרבים לתת גט אחד לשני?
- תשובה: הדרך היחידה להתמודד עם מצב מסוג זה היא הטלת הגבלות אזרחיות על מי מהצדדים שמסרב לתת את הגט. פעולה זו של הפעלת סנקציות אזרחיות על סרבן הגט יכולה להיעשות רק לאחר מתן פסק דין לגירושין.
- שאלה: האם הבעל יכול לדרוש גט מאשתו בגין מגבלה שיש לאישה ועליה הוא ידע עוד לפני שהם התחתנו?
- תשובה: מגבלה או מום באישה יכול להוות עילה לגיטימית לגירושין אך לא במצב שבו הבעל היה מודע למגבלה זו לפני הנישואין. הדברים הובאו בפניו ולמרות הכל הוא החליט להתחייב לאישה בקשרי נישואין, לכן אין בזה עילה לגיטימית לדרישת גט מהאישה. במידה ומדובר במום או מגבלה שנוצרה במהלך הנישואין, או שהבעל לא ידע על קיומה, רק אז הדבר יכול להוות עילה לגיטימית לדרישת גט לגירושין.
- שאלה: האם ישנה הגבלה בפניית האישה לבית הדין הרבני בבקשת תביעה לאחר שהיא כבר הגישה תביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה?
- תשובה: במידה והאישה הגישה תביעה לתשלום מזונות בבית המשפט לענייני משפחה, תביעה זו לא מהווה הגבלה עבורה לפנות לבית הדין הרבני בתביעה לגירושין או לחליפין בתביעה לשלום בית. תביעת תשלום מזונות נוגעת אך ורק לפן הכלכלי שלה ושל הילדים ומטרתה היא מניעת מצב בו הם נתונים לחסדיו של הבעל. תביעת מזונות לא מונעת מהאישה את הפניה לבית הדין הרבני כדי לקדם את הליך הגירושין או כדי לקדם את ההגעה לעמק השווה בשלום בית.
- שאלה: האם הליך הגירושין מחייב תביעות שונות לכל הנושאים השונים או שאפשר לגבש את הכל לתביעה אחת כללית שתיגע ותתייחס לכל הנושאים יחד?
- תשובה: בהחלט ניתן להגיש תביעת גירושין בבית דין רבני באופן כזה שכולל את כל הסעיפים שדורשים התייחסות בתיק הגירושין, כגון: חלוקת רכוש משותף, משמורת ילדים, תשלום מזונות, הסדרי ראיה, וכו'…