אפוטרופוס לילדים הוא הסמכות המשפטית שרשאית לקבל החלטות בנוגע לזכויות והחובות של הילדים. הצורך באפוטרופוסות לילדים נוגע בילדים שנמצאים מתחת לגיל 18 ונחשבים ע"פ החוק כקטינים. אפוטרופוס אחראי למגוון תחומים ונושאים שנוגעים בחייו של הקטין, לרבות – חינוך ולימודים, הקניית כישורים לעבודה בעתיד כאדם בוגר, שמירה וקבלת החלטות בנוגע לנכסים שבבעלות הקטין, ניהול ופיתוח האפשרויות שעומדות בפני הקטין, מקום מגוריו, קבלת טיפול רפואי, וכדומה.. בעיקרון הוא שהקטין לא מוסמך לקבל החלטות בנוגע לעצמו עדיין, ומסיבה זו נדרש מבוגר אחראי שישמש לו כאפוטרופוס והוא יקבל עבורו את ההחלטות מתוך שיקולי טובתו להמשך החיים כאדם בוגר.

אפוטרופוס ילדים במהלך תהליך גירושין

האפוטרופוסים של הילדים הם ההורים. גם במהלך תהליך גירושין או לאחריו הילדים ממשיכים להיות תחת חסותם של ההורים, ושני ההורים ממשיכים להיות האפוטרופוסים שלהם, זאת ללא כל קשר לענייני המשמורת והסדרי הראיה שנידונים בהליך הגירושין. העובדה כי נקבע שהילד יישאר בחזקת אימו ותהיה לה משמורת עליו לא מקנה לה זכויות של אפוטרופוס בלעדי ויחיד, לאבא יש עדיין זכות משפטית להיות חלק מקבלת ההחלטות בנוגע לעתיד ילדיו.

משמורת ילדים במהלך תהליך גירושין

הסמכות שמחליטה בנוגע למשמורת הילדים היא בית המשפט לענייני משפחה או לחליפין בית הדין הרבני, תלוי במי מהשניים בחרתם כסמכות שבה יתנהל הדיון ותתקבלנה ההחלטות בנושא זה. המקום שבו בחרתם להגיש את התביעה למשמורת ילדים הוא המקום שידון בנושא ויקבל את ההחלטות.

האינטרס שמובא לידי שיקול במהלך קבלת החלטות בנוגע למשמורת הילדים הוא – טובת הילד. בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יקבעו את טובת הילד על פי המלצות שיתקבלו מגורמי הסעד השונים ועל פי חוות הדעת של העובדים הסוציאליים שבית המשפט מינה לסקור את המצב ולהגיש בגינו ערכאות וחוות דעת מקצועיות.

במקרים קיצוניים בית המשפט או בית הדין הרבני יכולים לקבוע שקיים צורך למנות מומחה שיבדוק את מסוגלות ההורים ועל פי זה תתקבל ההחלטה בנוגע למשמורת הילדים. מטבע הדברים האם היא הצד המועדף לקבלת משמורת הילדים, במיוחד כאשר מדובר בילדים צעירים, אך בית המשפט מביא לידי חשבון גם את מורכבות המצב של בני הזוג שנמצאים במהלך תהליך גירושין, וכמו כן גם את דעתו של הילד. דעתו של הילד אמנם נשמעת, אך היא מהווה אך ורק רקע למצב המשפחתי ואין ברצונותיו לקבוע את טובתו. בית המשפט מחליט על משמורת הילדים בהתחשב בכל מרכיבי המצב המשפחתי ובהתאם לחוות הדעת המקצועיות שיוגשו לו מטעם הגורמים המקצועיים שהוא ממנה לכך.

ילדים עד גיל שש נחשבים בגדר של "חזקת הגיל הרך" והחוק קובע שהם יישארו בחזקת האם, זאת במידה ולא הוכחה חוסר מסוגלות הורית מצד האם בהתאם לחוות הדעת שהגורמים המקצועיים סיפקו לבית המשפט. נטייתו של בית המשפט לקבוע משמורת ילדים לטובת האם מורגשת גם בגילאים גדולים יותר, אך ככל שהילדים גדולים יותר כך דעתם נשמעת יותר ומשפיעה על קבלת ההחלטות של בית המשפט בנוגע למשמורת ההורית שתמונה להם.

הסדרי ראיה בתהליך גירושין

הסדרי ראיה הם דבר שונה לגמרי מנושא משמורת ילדים בגירושין. הסדרי ראיה מתייחסים למי מההורים שלא קיבל משמורת על הילדים, ומאחר וזו זכותו המלאה והלגיטימית לראות את ילדיו, בית המשפט קובע את הזמנים שבהם הוא יבלה עם ילדיו, וכך הצד שאינו מוגדר למשמורת הילדים לא יהיה נתון לחסדי בן או בת הזוג שקיבלו את משמורת הילדים, זכותו לראות את הילדים ולפתח איתם קשר הורי תישמר ותוגן על פי ההגדרות שיוסדרו ויסוכמו בהסדרי הראיה.

מאחר והסדרי הראיה נוגעים למציאות חייהם של שני ההורים, הזמנים שיקבעו יהיו בהסכמת שני הצדדים, ובמידה ולא תתקבל הסכמה הדדית בית המשפט יפסוק על פי דעתו ובהתחשבות למרכיבי המצב המשפחתי.

•  לשאלות ותשובות נפוצות בנושא הסדרי ראיה ומשמורת ילדים – לחץ כאן

גישור – הפתרון הנכון ביותר עבורכם

כאשר מדובר על מקרים של גירושין וילדים חייבות להתקבל הסכמות משותפות של שני הצדדים בנוגע למגוון תחומים ונושאים שקושרים את ההורים הגרושים יחד לעוד שנים רבות. הילדים המשותפים ממשיכים לאלץ את בני הזוג לתקשר באופן ראוי ומתוקן, זאת על מנת להגן על טובת הילדים ולמנוע מהם להפוך לקלף מיקוח במחלוקות הגירושין של ההורים.

זוג שהחליט בעבר להתחתן כנראה מצא המון דברים משותפים וכתוצאה מכך גם החליט לפתוח בחיים משותפים יחד. על אף שתהליכי גירושין מתאפיינים בסערת רגשות והמון תחושות של כעס, אכזבה, וכדומה.. באמצעות ניהול נכון של תהליך הגירושין אפשר להגיע להסכמות שמשרתות את אינטרס שני הצדדים וכמובן שמות את טובת הילד קדימה.

גירושין וילדים זה שני נושאים הפוכים בתכליתם. גירושין מבטאים את הרצון והצורך להיפרד ולפרק את השותפות, אך ילדים מבטאים את המחויבות והצורך להישאר ולנהל את השותפות. תהליך גירושין שמתבצע באמצעות עורכי דין ומאבקים משפטיים ארוכים ומייגעים יביא להחרפת הסכסוך בין ההורים המתגרשים, דבר שישפיע גם על המשך ההתנהלות בניהם לאחר שבית המשפט פסק את תנאי משמורת הילדים והסדרי הראיה. הבחירה בהליך גישור גירושין תביא את הצדדים לגיבוש הסכמות באמצעות גורם צד שלישי ניטראלי שמבין את החוק ואת המורכבות הייחודית של בני הזוג המתגרשים, וכך תהליך הגישור יעניק לצדדים את האפשרות להרגיע את הרוחות ולהגיע להסכמות שיהיו מקובלות על שניהם במידה כזו או אחרת. הליך גישור גירושין מעניק לצדדים את היכולת להמשיך ולנהל את השותפות על אף שהם החליטו לפרק אותו ולפתוח תהליך גירושין.

הליך הגישור מייצר הסכמות והסתייגויות בנוגע לנושאים שמרכיבים את הגירושין, ואת ההסכמות הללו המגשר גירושין יביא על הנייר בצורה של הסכם גישור, אותו בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יאשרו, ואז יינתן לו תוקף משפטי מחייב. התנאים שמתקבלים בנוגע למשמורת הילדים והסדרי הראיה יכולים להיפתח לדיון מחדש במקרה שחלו שינויים במציאות המשפחתית וטובת הילד משתנה בהתאם.

הפוסט אפוטרופוס ילדים בהליך גירושין הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

מה אתם צריכים לדעת בעניין הסדרי ראיה ומשמורת הילדים במהלך הליך גירושים?

הדבר האחרון ששני ההורים רוצים לעשות במהלך תהליך גירושין זה לפגוע בילדים. כתוצאה מהכעס ותחושת האכזבה, הרבה פעמים נוצר מצב בו הילדים משמשים כלי מלחמה בסכסוך שאליו נקלעו ההורים.

אפשר לעשות את זה אחרת! אתם רק צריכים לדעת איך להתגרש נכון.

במקום להוציא את כל הכסף שלכם על שכר טרחה של עורכי דין ממולחים, אתם יכולים לבחור בפתיחת הליך גישור ובאמצעות מגשר מוסמך שיביא את האינטרסים של כל אחד מכם לשולחן, ובעיקר את האינטרס המשותף שלכם – להגן על הילדים בתהליך המורכב שגם ככה קשה להם להכיל, להגיע להסכם גישור גירושין בו יובאו כל פרטי המחלוקת וההסכמות שאליהם תגיעו יחד עם המגשר.

גירושים עם ילדים לא חייבים להפוך לעסק מלוכלך, אפשר לעשות את זה נכון – אם רק תרצו.

• לקבלת מידע נוסף – גישור משפחתי

הסדרי ראיה ומשמורת הילדים

1.

• שאלה: מה הדין בנוגע לילד שטרם נולד והזוג החליט להתגרש בזמן ההיריון?

• תשובה: בית המשפט לוקח בחשבון בעיקר את טובת הילד, ומאחר וטובת האם משפיעה באופן ישיר גם על טובת הילד, בית המשפט יגלה רגישות כלפי מצבה של האם, במיוחד לאור ההשפעות ההורמונאליות להן היא נתונה בזמן ההיריון, ויפסוק בצורה עניינית אך רגישה ומתחשבת.

2.

• שאלה: האם קיימים מקרים שבהם בית המשפט פסק לטובת האב ואפשר לו את המשמורת לילדים?

• תשובה: באופן טבעי והגיוני בית המשפט פוסק שמקומם של הילדים הוא עם האמא. כדי שבית המשפט יפסוק אחרת ויאפשר לאב את המשמורת לילדים, האב נדרש להביא ראיות חד משמעיות שאין באפשרותה של האמא לגדל את הילדים. במידה ותוכח אי כשירות לספק את טובת הילד מבחינה פיזית ורגשית, בית המשפט בהחלט עלול לאפשר את משמורת הילדים לאב ולא לאם.

3.

• שאלה: האם משמורת משותפת אומרת שכל ההוצאות מתחלקות שווה בשווה בין ההורים?

• תשובה: האחריות לצרכי הילדים מוטלת על ההורים באופן שווה, לכן במידה והחלוקה במשמורת הילדים היא משותפת, גם ההוצאות הנלוות יתחלקו באופן שווה, אך בהחלט תהיה התייחסות של בית המשפט למצבם הכלכלי של כל אחד מהצדדים בנפרד, ובמידת הצורך בית המשפט יפסוק כדי לאזן את מעמד ההורים בעיני הילדים.

4.

• שאלה: מה המעמד של אמא חורגת במקרה שהבעל מת, האם היא יכולה לקבל את משמורת הילדים גם כשהם לא פרי בטנה?

• תשובה: בית המשפט שם את טובת הילד לנגד עיניו ולכן כל מקרה נשפט לגופו ועניינו, תוך כדי התייחסות מעמיקה למורכבות שקיימת בו. במידה והאם הביולוגית ויתרה על זכותה לגידול הילדים או שהיא נמצאת לא כשירה לכך, בית המשפט בהחלט יכול לפסוק את משמורת הילדים לאם החורגת כאשר הוא רואה שהקשר בינם משרת את טובת הילדים.

5.

• שאלה: האם משמורת בלעדית על הילדים מקנה להורה את הזכות לקבל החלטות הרות גורל בנוגע לילדים כמו מעבר המגורים לחו"ל?

• תשובה: כאשר אחד ההורים מקבל משמורת קבועה ובלעדית על הילדים הוא בהחלט מהווה את הסמכות לקבלת החלטות בנוגע אליהם, אבל שינויים הרי גורל כמו מעבר לחו"ל יצטרכו להבחן לפרטים על מנת לוודא שהמניעים לכך הם אכן טובת הילדים ולא כניסיון של מי מהצדדים להרחיק את הילדים מההורה השני. בית המשפט אמנם העניק את המשמורת על הילדים להורה הספציפי כי זו טובת הילד, אך הקשר של הילדים עם שני ההורים עומד מעל הכל ואין שום דבר שיכול להוות עילה לניתוק קשר זה.

6.

• שאלה: האם ישנם מקרים שבהם האם לא מקבלת באופן אוטומטי את המשמורת על הילדים?

• תשובה: על מנת שבית המשפט יפסוק שמשמורת הילדים לא תינתן לאם נדרשת לכך הוכחה שמצביעה על אי כשירות לגידול הילדים מצד האם. במידה והאב מסוגל להקנות לילדים אורח חיים טוב יותר ויש לו את היכולות ההוריות הראויות, ומצד שני האם לא מסוגלת לכל אלו, בית המשפט בהחלט יכול לפסוק את המשמורת של הילדים לאב. בית המשפט מתייחס גם לרצונם של הילדים במידה והם בגיל שהדבר יכול להילקח בחשבון כבעל ערך אמיתי. משמורת אוטומטית לאב תיעשה רק במקרים ברורים שבהם לאם יש בעיה של התמכרות לאלכוהול או סמים, או במידה והיא בעלת רקע של מחלות נפש וכדומה..

7.

• שאלה: מה קורה במידה והילדים נמצאים במשמורת אצל האישה וזו לא עומדת בהסדרי הראיה שנקבעו לאב בהסכם שקבע בית המשפט?

• תשובה: בית המשפט רואה בחומרה רבה את הפגיעה בטובתם של הילדים ושימושם ככלי משחק למריבות בין ההורים הגרושים. במידה והאישה תשתמש בילדים לצרכים מסוג זה ולא תאפשר לאב את הסדרי הראיה שנקבעו לו בידי בית המשפט, האב צריך לפנות לבית המשפט כדי שיאכוף את הסדרי הראיה וייתן את הדעת על העניין. לשם ביקורת ומעקב בית המשפט יכול לקבוע את הסדרי הראיה ב"מרכז קשר" וכך לוודא שאלו מתקיימים. במצבים קיצוניים שבהם האישה משתמשת בילדים כדי להזיק לאב וכתוצאה מכך גורמת נזק גם לילדים עצמם, בית המשפט עלול להפעיל כנגדה הליכים קיצוניים יותר.

8.

• שאלה: מה הדין לגבי הסדרי ראיה של ילדים קטנים מאוד בגילאים של שנתיים שלוש?

• תשובה: במצב זה בו הילדים קטנים מאוד והקשר שלהם לאם הכרחי מאוד בפן הרגשי שמשפיע ישירות על ההתפתחות שלהם, כמו גם שבגילאים אלו הם נדרשים לטיפול אחראי ומדויק בכל הנוגע לתזונה והשגחה רפואית, הסדרי הראיה יהיו ללא לינה אצל האב, וכמות המפגשים תעמוד על 2-3 פעמים בשבוע, ומפגש בכל סופ"ש שני. מהגעת הילדים לגיל שלוש תתאפשר גם הלינה אצל האב.

9.

• שאלה: האם אפשר לפעול בפן המשפטי כנגד אבא שלא רוצה לפגוש את ילדיו כפי שנקבע לו בהסדרי הראיה?

• תשובה: לא ניתן לכפות מפגשים עם הילדים אבל כן ניתן לפעול בפן המשפטי ולתבוע אותו במה שנקרא "תשלום בגין דמי טיפול" מאחר והמפגשים שלא נעשים על ידו מוסיפים לנטל של האם. אפשר אפילו לפעול להגדלת תשלומי המזונות בגין נזקים רגשיים שנגרמים לילדים מכך שאינם נפגשים עם האב וכתוצאה מכך נזקקים לטיפול רגשי/פסיכולוגי וכו'..

10.

• שאלה: האם ישנו קשר ישיר בין הסדרי הראיה ותשלום המזונות?

• תשובה: אין שום קשר בין השניים, מלבד ההוצאות הכספיות שכרוכות בילדים כאשר הם נמצאים בחזקת אחד מהצדדים יותר מאשר אצל הצד השני. במידה והאב לא עומד בתשלומי המזונות שנקבעו לו על ידי בית המשפט, עניין זה לא מהווה עילה למניעת המפגשים שלו עם הילדים.

11.

• שאלה: האם ניתן לשנות את הגוף הממונה על הסדרי הראיה מבית הדין הרבני לבית משפט לענייני משפחה כאשר הפסיקה אינה לשביעות רצוני או שמתן הפסיקה נמשך לאורך זמן רב מידי?

• תשובה: לא. כאשר גוף בעל סמכות לפסיקה בנושא התחיל את הטיפול בתיק לא ניתן להעביר אותו למקום אחר, מה שניתן לעשות זו הגשת בקשה לזירוז הפסיקה.

12.

• שאלה: במצב שבו האבא פוטר מהעבודה ואין באפשרותו הכלכלית לממן את הנסיעה לפגישת ילדיו השוהים עם האם בחו"ל, האם ניתן לפעול באופן חוקי כדי להכריח את האם לשלוח את הילדים לבקר את האב במקום מגוריו בארץ?

• תשובה: לא ניתן לחייב את האם לשלוח את הילדים לבקר את האב בארץ אבל האב בהחלט יכול לפעול לביטול החיוב שלו למזונות. במקרים כאלו לרוב ישנה גם הסתה של הילדים על ידי האם כנגד האב ומבחינה משפטית זהו מצב של "בנים מרדנים", במקרים מסוג זה האב לא מחויב בתשלומים לכלכלתם.

הפוסט הסדרי ראיה ומשמורת ילדים בגירושין – שאלות ותשובות הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

מה אתם צריכים לדעת בעניין תשלום מזונות בגירושים?

תשלומי מזונות הם דבר חשוב והכרחי לאישה והילדים, מטרתם לאזן את התמונה במצבים של פירוק התא המשפחתי, מצב שבו האישה והילדים עלולים להפוך ל"חלשים" ובכך להפוך לקורבנות של המצב שנכפה עליהם. פירוק השותפות של מסגרת הנישואין לרוב מלווה בתחושות קשות של כעס ורצון בנקמה, הן מצד הגבר והן מצד האישה, מטרתו של החוק – להגן על הילדים ולוודא שהם לא הופכים לכלי משחק בסכסוך בין בני הזוג. תשלומי המזונות נועדו להגן גם על האישה, כדי שלא תהיה שבויה במציאות שאין לה דרך לצאת ממנה על אף רצונה. איך פותחים תביעה לתשלום מזונות? מה עושים אם הבעל לא משלם?

• לקבלת מידע נוסף – איך להתגרש נכון
• לקבלת מידע נוסף – גירושין וילדים
• לקבלת מידע נוסף – הליך גירושין בהסכמה
• לקבלת מידע נוסף – גישור גירושין
• לקבלת מידע נוסף – הסכם גישור גירושין

דרישת תשלום מזונות בהוצאה לפועל

1.

• שאלה: במידה והתקבל פסק דין לתשלום מזונות והצד שנדרש לשלם לא עומד בתשלומים, האם אפשר להפעיל את ההוצאה לפועל כגוב גבייה?

• תשובה: בהחלט כן. תפקידה של לשכת ההוצאה לפועל נועד לשמש בדיוק למקרים מסוג זה, כאשר ישנו חיוב משפטי לתשלום והצד שנדרש לשלם לא עומד בהתחייבותו לתשלום. את התביעה לתשלום על ידי מערכת הגבייה של ההוצאה לפועל ניתן לקיים רטרואקטיבית למשך שנתיים, בהתאם לתיקון החוק כפי שהוא מובא בדיני משפחה, בו בעלי דין שהדין חל עליהם באופן אישי יכולים להשתמש בזכות זו.

2.

• שאלה: מה התהליך לפתיחת תיק גבייה של תשלום מזונות בהוצאה לפועל?

• תשובה: התהליך לגבייה בלשכה להוצאה לפועל הוא מאוד פשוט וקל, התובע נדרש להגיש בקשה לביצוע פסק דין בשלושה עותקים מאושרים של פסק הדין לקביעת תשלומי המזונות.

3.

• שאלה: כאשר מצטבר חוב בלשכת ההוצאה לפועל בגין אי תשלום של מזונות, אפשר לבטל חוב זה?

• תשובה: תשלום מזונות הינו תשלום בעל חשיבות ועדיפות רבה מאוד מצד הגופים המשפטיים, לכן לא ניתן לבטל חוב זה בשום צורה ואופן. תפקידה של לשכת ההוצאה לפועל הוא גביית החוב מהאדם שנדרש לשלמו, לכן בעל החוב צריך לגשת להוצאה לפועל ולנסות להסדיר את החוב בכל דרך שיאפשרו לו. מטרתה של לשכת ההוצאה לפועל היא גביית החוב, לכן במידה ומצבו הכלכלי של הנדרש בתשלום מעיד על חוסר יכולת לתשלום, הוא יוכל לקבל מהסמכות הממונה על התיק בהוצאה לפועל אישור שמעיד על הצורך להתחשב במצבו ועם אישור זה הוא ייגש לבית המשפט לענייני משפחה שם ידונו באפשרות לפריסת תשלומי החוב באופן שיוכל לאפשר לחייב את העמידה בתשלומים.

4.

• שאלה: כאשר הבעל לא עומד בתשלום המזונות לאישה והתיק כבר נמצא בטיפול של ההוצאה לפועל, האם אפשר במקביל לפנות גם לביטוח לאומי בסיוע בגביית החוב מהבעל?

• תשובה: כאשר ישנו גוף שממונה על גביית החוב מהבעל שלא עומד בתשלומים אסור בשום פנים ואופן לפנות לגוף נוסף שינסה לגבות את החוב. פעולה מסוג זה תעיד על האישה כמי שמנסה לגבות את החוב פעמיים ופועלת ממניעים זרים וחישובים של רווח כספי או רגש נקמה בבעל החוב, דבר שבית המשפט רואה כחמור ואסור.

תשלום מזונות לאישה

1.

• שאלה: האם תשלומי מזונות מגיעים רק למי שבא בקשרי נישואין המוכרים בחוק, או שהם תקפים גם לזוג שחי חיים משותפים אבל לא עיגן את הקשר באופן המוכר בחוק?

• תשובה: תשלומי המזונות הם תביעה לתשלום בגין ילדים קטינים שלאב ולאם יש אחריות כלפיהם, כמו גם אחריות שיש לזוג אחד כלפי השני, לכן תביעת תשלום מזונות לא מחייבת קשר נישואין המוכר בחוק! ברגע שהאישה תוכיח שהיא ובן זוגה חיו חיים משותפים ובעקבות שותפות זו נוצרה תלות כלכלית שבגינה ישנה עילה לתביעת מזונות, ניתן לבקש פסיקה לתשלום מזונות לאישה.

2.

• שאלה: תשלומי מזונות ניתנים לאישה רק כאשר הבעל מרוויח יותר כסף ממנה או שהאישה זכאית להם גם כאשר היא אישה עצמאית ומרוויחה שכר שאולי גם יותר גבוהה מהגבר?

• תשובה: תשלום מזונות מוגש כתביעה ליצירת איזון בתלות המשותפת שנוצרה בין בני הזוג במהלך חייהם המשותפים כזוג, לכן אין כל עילה לתביעת תשלום מזונות במקרים שבהם האישה משתכרת יותר מהגבר.

3.

• שאלה: האם מגיע לאישה תשלום מזונות גם כאשר היא עזבה את בעלה מרצונה והבעל רוצה שהיא תשוב?

• תשובה: האישה זכאית לתביעת תשלום מזונות מהבעל רק כאשר היא מצליחה לשכנע את בית המשפט שתשלום זה מגיע לה. במידה והאישה עזבה את הבית מסיבה לגיטימית כגון: אלימות במשפחה (פיזית או מילולית), בגידה של הבעל, וכדומה.. יש לה זכות מלאה לעזוב ולכן גם זכות מלאה לתבוע תשלומי מזונות.

4.

• שאלה: האם שתלום מזונות לאישה תלוי אך ורק בהימצאות ילדים משותפים שמוכרים כקטינים בחוק או שתשלומי המזונות מגיעים גם לאישה בזכות עצמה?

• תשובה: תשלום דמי מזונות נקבע על ידי בית המשפט כדי לאזן מצב שבו זוג החליט להיפרד מסיבה לגיטימית ועקב פרידה זו נוצר פער לרעת אחד מהצדדים. במידה והאישה לא עובדת ואין לה איך להתקיים בכוחות עצמה לאחר הפרידה מבעלה, היא בהחלט זכאית להגיש תביעה לתשלום מזונות לעצמה בלי קשר לילדים המשותפים במידה וישנם. בית המשפט יעריך באופן הגיוני את משך התקופה שתידרש לאישה על מנת להתייצב ובזמן זה הבעל יאלץ לשאת בתשלומי מזונות לאישה כדי לאזן את מצבה שנגרם בעקבות הפרידה ממנו.

5.

• שאלה: תשלומי מזונות הם דבר שניתן לגבות באופן רטרואקטיבי או שחלה עליהם תקופת התיישנות?

• תשובה: ניתן לגבות תשלום מזונות באופן רטרואקטיבי אך בית המשפט בוחן את העניין באופן נכון לכל סיטואציה והמורכבות שמובאת בה. הרבה פעמים הזמן שחולף מעיד על כך שהצד שדורש תשלום מזונות באיחור כבר ויתר על מימוש זכות זו לגבות את חוב תשלום המזונות והמשיך בחייו. כדאי לפעול במהירות בכל הנוגע למזונות כדי שהשופט יראה בהם כעניין לגיטימי לסיטואציה.

תשלום מזונות לילדים

1.

• שאלה: האם ישנו הבדל בתשלומי מזונות לילדים כאשר הם נמצאים במשמורת משותפת של ההורים?

• תשובה: משמורת משותפת לילדים בהחלט משנה את התמונה הכללית וכתוצאה מכך גם את פסיקת תשלומי המזונות לילדים. כאשר מדובר במשמורת משותפת הסכום שיקבע לתשלום לאישה יהיה נמוך יותר ויקבע לפי נתונים נוספים שמשקפים את סוגיית המשמורת על הילדים.

2.

• שאלה: האם ניתן לבקש הקטנה של סכום המזונות שנקבע? במידה וכן, בגין אלו סיבות אפשר לבקש זאת?

• תשובה: תשלומי המזונות לילדים נקבעים בהתאם למצב הנוכחי של ההורים באותו זמן נתון. הסכום שנקבע לתשלום משקף את מצבם הכלכלי. במידה והאב הוא אדם עשיר מאוד הסכום לתשלום יהיה גבוה וישקף את רמת החיים שהוא מסוגל לספק לילדיו מבלי ליצור פער ותעדוף על פני גרושתו. בהחלט ניתן להגיש בקשה להקטנת מזונות, כמו גם בקשה להגדלת מזונות, וזו תיעשה כאשר ישנו שינוי משמעותי בהכנסות של משלם המזונות.

3.

• שאלה: האם תשלומי מזונות יכולים להשתנות כאשר מתחילים פרק ב' ונישאים למישהו אחר?

• תשובה: הבעל נדרש לשלם מזונות בעבור ילדיו, לכן החלטת האישה להינשא שוב לא קשורה לחוב של הגרוש שלה כלפי ילדיו. אפילו אם האישה תתחתן עם אדם עשיר היא לא חייבת לוותר על תשלום המזונות של הגרוש שלה מאחר ולבעלה החדש אין שום חובה לפרנס ולכלכל את הילדים מנישואיה הקודמים, זו חובתו של אביהם בלבד ועליה הוא נדרש לשלם.

4.

• שאלה: האם המזונות הם חלק מהחישוב שבא לידי משא ומתן בחלוקת הרכוש במהלך תהליך גירושין?

• תשובה: לכל דבר בעל משמעות כלכלית ישנה השפעה על דבר אחר ונוסף שנלקח בחשבון. במידה ולזוג המתגרש ישנה דירה בבעלות משותפת ובמהלך הסכם הגירושין הבעל יוותר על חלקו בדירה ויעניק לאישה את הנכס כולו, נתון זה יפחית משמעותית את סכום המזונות שיקבע עבורו. מצד אחד האישה מרוויחה דבר בעל שווי כספי (ערך הדירה) שמקל את מצבה הכלכלי, ומצד שני במיוחד כאשר מדובר בדירה יש לכך חשיבות גדולה מאוד מאחר וסכום המזונות אמור לכסות את עלות הדיור של האישה והילדים.

5.

• שאלה: מה הן המשמעויות בנוגע למזונות כאשר האישה מחליטה לעבור לגור מחוץ לארץ?

• תשובה: אין למעבר זה משמעות מיוחדת מאחר וחובתו של האב כלפי ילדיו חלה עליו ללא קשר למקום שבו הם נמצאים.

הפוסט תשלום מזונות בגירושים – שאלות ותשובות הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

מה כדאי לדעת בעניין הסכמי גירושין?

הסכמי גירושין מקבלים תוקף של פסק דין משפטי מחייב ברגע שהושלם תהליך הגירושין ושני הצדדים חתמו על ההסכם שאושר בפני בית המשפט לענייני משפחה. מה אתם צריכים לקחת בחשבון לפני שאתם חותמים על ההסכם? מה הדרך הטובה ביותר לעבור את תהליך הגירושין ולהגיע להסכמות מבלי לפגוע בילדים המשותפים?

• לקבלת מידע נוסף – גירושין בהסכמה.

1.

• שאלה: האם הסכם גירושין ניתן לביטול או שינוי כאשר אחד מהצדדים טוען שחתם על ההסכם כאשר לא היה מודע לכל הפרטים וההשלכות של הסעיפים המובאים בהסכם?

• תשובה: לאחר חתימת הצדדים על הסכם גירושין, הסכם זה מובא בפני שופט לענייני משפחה והוא מעניק להסכם זה תוקף של פסק דין. השופט מבין את האחריות שמוטלת עליו באישור הסכם זה כפסק דין ולכן הוא גם מוודא את הבנת הצדדים לכל המובא בהסכם. אי לכך התשובה היא לא, ולמרות זאת עדיין ישנו סיכוי לבטל הסכמי גירושין כאשר מוצגת בפני השופט סיבה מוצדקת כגון מצב רפואי או נפשי בעת חתימת ההסכם או כל דבר אחר שיכול לבוא בחשבון. המקרים שבהם בוטל הסכם גירושין חתום הם מעטים מאוד והסבירות לביטול הסכמי גירושין נמוכים מאוד. יש שמשכילים לפנות להליך גישור ולפני החתימה על הסכםהגירושין מגבשים הסכם גישור גירושין, שכולל את הסכמת הצדדים לפשרה בכל הנושאים השנויים במחלוקת. בהליך הגישור הצדדים מקבלים הסבר מפורט שכולל את המידע בנוגע לכל הסעיפים בהרחבה תוך כדי ירידה לפרטי הפרטים.

2.

• שאלה: האם הסכם גירושין שנחתם בבתי הדין הרבניים מקבל תוקף משפטי של פסק דין מחייב כמו זה שנחתם בבית המשפט לענייני משפחה?

• תשובה: בהחלט כן. הסכם גירושין שנחתם ואושר בין בני הזוג מקבל תוקף של פסק דין מחייב בין אם הוא נעשה בבית משפט לענייני משפחה ובין אם הוא נעשה בבית דין רבני.

3.

• שאלה: האם ניתן לערוך הסכם גירושין זמני כאשר בני הזוג לא בטוחים שברצונם להתגרש והם מבקשים להיפרד לתקופת ניסיון בה יבחנו את הזוגיות וקשר הנישואין מחדש?

• תשובה: ישנו הסכם שנקרא "הסכם פירוד" ומטרתו להביא את סיכום ההסכמות בין בני הזוג כאשר הם מחליטים להיפרד ונושא הגירושין עומד כאופציה בלבד. הסכם פירוד נוגע בכל הנושאים שרלוונטיים להסכם גירושין כגון: משמורת הילדים, תשלומי מזונות, חלוקת רכוש משותף, וכו'.. אך הוא מתייחס לכל העניין כדבר זמני שעם הזמן ייבחן מחדש ותתקבל לגביו החלטה קבועה.

4.

• שאלה: במקרים של תרומת זרע, שמגובה בהסכם של הגבר והאישה בו האישה מתחייבת שאין לה את הזכות לתביעת מזונות, האם הסכם כזה ניתן להפרה מצד האישה בתביעת מזונות לילדים?

• תשובה: תביעת המזונות איננה תביעה שמיוחסת לזכויות האישה, אלא לזכויות הילד. מאחר והילד לא היה צד בהסכם שנחתם בין האם והאב שתרם זרע, הסכם זה לא מהווה עילה משפטית מחייבת מולו, לכן בהחלט ישנה אפשרות לתבוע מזונות מהאב שתרם זרע, אף על פי שסיכם עם האישה שאין לה זכות לתבוע.

הפוסט הסכמי גירושין – שאלות ותשובות הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

עבור זוגות רבים, כניסה להליך גירושין משמעה שכירת שירותיו של עורך דין, והיערכות למאבק כוחות טעון רגשית בו כל אחד מנסה להשיג כמה שיותר לעצמו על חשבון הצד השני. זהו מאבק הכרוך במחלוקות שמובילות לא  פעם לחקירות, טענות ועדויות מול ערכאות שונות. ההליך מלווה בהרבה חילוקי דעות ואף בהשמצות, ומעבר לכך עולה לכל צד הרבה מאוד כסף. התנהלות קשה מעין זו לא רק שהיא אינה מועילה אלא מזיקה לשני בני הזוג, ובעיקר לילידיהם. יחד עם זאת, בימינו קיימות אלטרנטיבות יותר שפויות לעבור את ההליך באמצעות שיטות הדוגלות בהגעה אל גירושין בהסכמה. את השיטות הללו ניתן ליישם באמצעות עורכי דין ולעיתים גם באופן עצמאי, אך בדרך כלל הן נשענות על תיווכו של מגשר מוסמך ומקצועי.

הבסיס לגירושין בהסכמה

על מנת לאפשר  גירושין בהסכמה יש ליצור תחילה בסיס הנשען על רצון לשיתוף פעולה, והתחייבות של שני בני הזוג לשקיפות מלאה וגילוי נאות. דברים אלו נכונים בעיקר בכל הקשור להיבטים הכספיים של ההליך. ההסכמה על גישה זו ועמידה בה מקלה ומפשטת את ההגעה להסכם גירושין,  ומאפשרת להגיע לפתרונות מקובלים וטובים לכל בני המשפחה. מעבר לכך, הליך גירושין בהסכמה  המנוהל באופן נכון ומקצועי נדרש לבחון, לצפות ולפתור מחלוקות, בעיות וקשיים עכשוויים או עתידיים בין בני הזוג . הפתרונות שיתקבלו ישמרו על מערכת יחסים פתוחה ותקינה בין ביניהם ועם ילדיהם.

שלבי הליך גירושין בהסכמה

יש להבין כי כל הליך גירושין הינו אינדיבידואלי ומשתנה במאפייניו, מחלוקותיו וצרכיו . יחד עם זאת, ישנם מספר שלבים בסיסיים הנדרשים במרבית הליכי הגירושין בהסכמה:

• הסכמה הדדית להתגרש באופן מכובד, נכונות לשיתוף פעולה, לשקיפות ולגילוי נאות מלא.

• התחייבות לקיום ההליך – נשענת על תיאום ציפיות, קביעת תוכנית עבודה ולוחות זמנים.

• גיבוש עמדה אישית – עדיף בסיוע של עו"ד המציג ציפיות, רצונות, דרישות וסייגים של כל צד. עמדות אלו יוצגו בתור התחלה באופן נפרד מול המגשר בהליך.

• גיבוש מסמך ביניים המציג את עמדות שני הצדדים, כולל נושאים שיש עליהם הסכמה וכאלו השנויים במחלוקת.

• פגישות משותפות – בהן מוצגות ומוסברות עמדותיו של כל צד ומדורגות בהתאם למידת חשיבותן ומשקלן.

• משא ומתן – פגישות משותפות בהן מועלים פתרונות שונים בנושאים שנויים במחלוקת, עד הגעה להסכם המקובל על כולם.

• עריכת וניסוח הסכם גירושין סופי המקובל על ידי שני הצדדים, ומוגש לאישורו של בית המשפט.

הפוסט גירושים בהסכמה – שמים את המחלוקת בצד הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

מהי המטרה של גישור גירושין?

גישור גירושין מעניק לבני הסוג סיוע, הכוונה וכלים לעבור את הליך הגירושין באופן מכבד ומוסדר, וכמה שפחות פוגעני. הסיוע ניתן על ידי מגשר מקצועי ומוסמך שהינו צד שלישי אובייקטיבי וניטראלי, שאין לו מעורבות רגשית במקרה ומקובל על ידי שני בני הזוג. כמשתמע משמו, המגשר מהווה גשר בין שני הצדדים, מסייע להם בהרגעת הרוחות וביצירת פורמט בו הם יכולים להביע את עמדתם, להקשיב לצד השני ולאתר פתרונות טובים לכל בני המשפחה.

 מה הם הבעיות והנושאים הנידונים בגישור גירושין?

הליך גישור גירושין עשוי לסייע לבני הזוג בפתרון בעיות בנושאים רבים שעולים במהלך התהליך:
אופן חלוקת הרכוש המשותף, משמורת ילדים, איך מספרים לילדים?, דמי מזונות, הסדרי ראיה ונוסח סופי של הסכם הגירושין. כל נושא נידון באופן מעמיק תוך הגדרת טובת כל הצדדים, הצעת פתרונות ובחירה באחד הנכון ביותר והמקובל על כולם.

יתרונות הגישור על פני בית המשפט

בבית משפט נבחנים הגירושין רק מבחינת  דרישות החוק, וההליך אינו עוסק בכל המורכבות האישית והרגשית הכרוכים בגירושין. לכן, לא אחת גירושין בבית משפט הופכים למאבק כוחות בין הצדדים ובאי כוחם, מה שלעיתים קרובות הופך להליך פוגעני וטראומתי, המצלק את ואף מותיר את אחד הצדדים או שניהם לא מרוצים מהתוצאות. ממצב זה ניתן להימנע באמצעות הליך גישור בו נבחן כל מקרה באופן אישי. למעשה, הדגש בגישור מושם על הידברות ומציאת פיתרונות המקובלים על שני הצדדים, ועל יצירת הסכם גירושין הוגן ונאות. מעבר לכך, הגישור מבוצע מחוץ לכותלי בית משפט ודורש בסיומו רק את אישור השופט, מה שמוזיל, מקצר ומפשט באופן משמעותי את ההליך.

יחסי המשפחה לא מסתיימים עם הגירושין

חשוב לזכור כי במיוחד במשפחות עם ילדים גירושין אינם מסיימים את קשרי ויחסי המשפחה, אלא רק משנים את אופיים. לכן, קיימת חשיבות מרובה לאופן שבו נערך הסכם הגירושין, ולהגעה לתוצאות המהוות בסיס לכינון מערכת יחסים בריאה בין בני המשפחה בעתיד הקרוב והרחוק.

הפוסט גישור גירושין – כואב אבל פחות הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

מרינה מתמחה ביעוץ זוגי וגישור משפחתי
ליישוב סכסוכים ומחלוקות והדרכה בניהול משפחתי תקין.

לימודי תואר אקדמי: האוניברסיטה הממלכתית של בילורוסיה בעיר מינסק
לימודי גישור: מכללת ארבל.

לימודים במרכז גישור "גומא" (גישור משפחה) ובמרכז "דרכים".
תעודת מגשרת ותעודת מגשרת משפחה.
חברה בלשכת המגשרים של ישראל.
ניסיון מוכח בתחומי גישור משפחתי ועסקי.

מגשרת באזור: רעננה
שפות: עברית ורוסית
תחומי התמחות: גישור עסקי וגישור משפחה

הפוסט מרינה פינקלשטיין – מגשרת הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

מלמד גישור במוסדות אקדמאים ובבתי ספר לגישור.

עוסק בגישור מזה כ- 6 שנים בעל היכרות מעמיקה עם מערכת הביטחון.

מגשר באזור: תל-אביב, גוש דן, רמת השרון

שפות: עברית ערבית ואנגלית

תחומי התמחות: גישור עבודה וגישור עסקי.

הפוסט רונן שינדלר – מגשר ומשפטן הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין

עוסקת בגישור מזה כ- 7 שנים

מנחה בקורסים להכשרת מגשרים ומעבירה סדנאות בגישור ואימון משפחתי.

לצד הכשרתה כמגשרת שירלי מוסמכת גם כמאמנת אישית.

מגשרת באזור: תל-אביב, גוש דן, מזור

שפות: עברית

תחומי התמחות: גישור עסקי, גישור מסחרי

הפוסט עו"ד שירלי פרנטה – מגשרת הופיע ראשון בהתאחדות הגישור הישראלי - גישור גירושין