Q & A – שאלות ותשובות
מה אתם צריכים לדעת בעניין הסדרי ראיה ומשמורת הילדים במהלך הליך גירושים?
הדבר האחרון ששני ההורים רוצים לעשות במהלך תהליך גירושין זה לפגוע בילדים. כתוצאה מהכעס ותחושת האכזבה, הרבה פעמים נוצר מצב בו הילדים משמשים כלי מלחמה בסכסוך שאליו נקלעו ההורים.
אפשר לעשות את זה אחרת! אתם רק צריכים לדעת איך להתגרש נכון.
במקום להוציא את כל הכסף שלכם על שכר טרחה של עורכי דין ממולחים, אתם יכולים לבחור בפתיחת הליך גישור ובאמצעות מגשר מוסמך שיביא את האינטרסים של כל אחד מכם לשולחן, ובעיקר את האינטרס המשותף שלכם – להגן על הילדים בתהליך המורכב שגם ככה קשה להם להכיל, להגיע להסכם גישור גירושין בו יובאו כל פרטי המחלוקת וההסכמות שאליהם תגיעו יחד עם המגשר.
גירושים עם ילדים לא חייבים להפוך לעסק מלוכלך, אפשר לעשות את זה נכון – אם רק תרצו.
- לקבלת מידע נוסף – גישור משפחתי
הסדרי ראיה ומשמורת הילדים
1.
- שאלה: מה הדין בנוגע לילד שטרם נולד והזוג החליט להתגרש בזמן ההיריון?
- תשובה: בית המשפט לוקח בחשבון בעיקר את טובת הילד, ומאחר וטובת האם משפיעה באופן ישיר גם על טובת הילד, בית המשפט יגלה רגישות כלפי מצבה של האם, במיוחד לאור ההשפעות ההורמונאליות להן היא נתונה בזמן ההיריון, ויפסוק בצורה עניינית אך רגישה ומתחשבת.
2.
- שאלה: האם קיימים מקרים שבהם בית המשפט פסק לטובת האב ואפשר לו את המשמורת לילדים?
- תשובה: באופן טבעי והגיוני בית המשפט פוסק שמקומם של הילדים הוא עם האמא. כדי שבית המשפט יפסוק אחרת ויאפשר לאב את המשמורת לילדים, האב נדרש להביא ראיות חד משמעיות שאין באפשרותה של האמא לגדל את הילדים. במידה ותוכח אי כשירות לספק את טובת הילד מבחינה פיזית ורגשית, בית המשפט בהחלט עלול לאפשר את משמורת הילדים לאב ולא לאם.
3.
- שאלה: האם משמורת משותפת אומרת שכל ההוצאות מתחלקות שווה בשווה בין ההורים?
- תשובה: האחריות לצרכי הילדים מוטלת על ההורים באופן שווה, לכן במידה והחלוקה במשמורת הילדים היא משותפת, גם ההוצאות הנלוות יתחלקו באופן שווה, אך בהחלט תהיה התייחסות של בית המשפט למצבם הכלכלי של כל אחד מהצדדים בנפרד, ובמידת הצורך בית המשפט יפסוק כדי לאזן את מעמד ההורים בעיני הילדים.
4.
- שאלה: מה המעמד של אמא חורגת במקרה שהבעל מת, האם היא יכולה לקבל את משמורת הילדים גם כשהם לא פרי בטנה?
- תשובה: בית המשפט שם את טובת הילד לנגד עיניו ולכן כל מקרה נשפט לגופו ועניינו, תוך כדי התייחסות מעמיקה למורכבות שקיימת בו. במידה והאם הביולוגית ויתרה על זכותה לגידול הילדים או שהיא נמצאת לא כשירה לכך, בית המשפט בהחלט יכול לפסוק את משמורת הילדים לאם החורגת כאשר הוא רואה שהקשר בינם משרת את טובת הילדים.
5.
- שאלה: האם משמורת בלעדית על הילדים מקנה להורה את הזכות לקבל החלטות הרות גורל בנוגע לילדים כמו מעבר המגורים לחו"ל?
- תשובה: כאשר אחד ההורים מקבל משמורת קבועה ובלעדית על הילדים הוא בהחלט מהווה את הסמכות לקבלת החלטות בנוגע אליהם, אבל שינויים הרי גורל כמו מעבר לחו"ל יצטרכו להבחן לפרטים על מנת לוודא שהמניעים לכך הם אכן טובת הילדים ולא כניסיון של מי מהצדדים להרחיק את הילדים מההורה השני. בית המשפט אמנם העניק את המשמורת על הילדים להורה הספציפי כי זו טובת הילד, אך הקשר של הילדים עם שני ההורים עומד מעל הכל ואין שום דבר שיכול להוות עילה לניתוק קשר זה.
6.
- שאלה: האם ישנם מקרים שבהם האם לא מקבלת באופן אוטומטי את המשמורת על הילדים?
- תשובה: על מנת שבית המשפט יפסוק שמשמורת הילדים לא תינתן לאם נדרשת לכך הוכחה שמצביעה על אי כשירות לגידול הילדים מצד האם. במידה והאב מסוגל להקנות לילדים אורח חיים טוב יותר ויש לו את היכולות ההוריות הראויות, ומצד שני האם לא מסוגלת לכל אלו, בית המשפט בהחלט יכול לפסוק את המשמורת של הילדים לאב. בית המשפט מתייחס גם לרצונם של הילדים במידה והם בגיל שהדבר יכול להילקח בחשבון כבעל ערך אמיתי. משמורת אוטומטית לאב תיעשה רק במקרים ברורים שבהם לאם יש בעיה של התמכרות לאלכוהול או סמים, או במידה והיא בעלת רקע של מחלות נפש וכדומה..
7.
- שאלה: מה קורה במידה והילדים נמצאים במשמורת אצל האישה וזו לא עומדת בהסדרי הראיה שנקבעו לאב בהסכם שקבע בית המשפט?
- תשובה: בית המשפט רואה בחומרה רבה את הפגיעה בטובתם של הילדים ושימושם ככלי משחק למריבות בין ההורים הגרושים. במידה והאישה תשתמש בילדים לצרכים מסוג זה ולא תאפשר לאב את הסדרי הראיה שנקבעו לו בידי בית המשפט, האב צריך לפנות לבית המשפט כדי שיאכוף את הסדרי הראיה וייתן את הדעת על העניין. לשם ביקורת ומעקב בית המשפט יכול לקבוע את הסדרי הראיה ב"מרכז קשר" וכך לוודא שאלו מתקיימים. במצבים קיצוניים שבהם האישה משתמשת בילדים כדי להזיק לאב וכתוצאה מכך גורמת נזק גם לילדים עצמם, בית המשפט עלול להפעיל כנגדה הליכים קיצוניים יותר.
8.
- שאלה: מה הדין לגבי הסדרי ראיה של ילדים קטנים מאוד בגילאים של שנתיים שלוש?
- תשובה: במצב זה בו הילדים קטנים מאוד והקשר שלהם לאם הכרחי מאוד בפן הרגשי שמשפיע ישירות על ההתפתחות שלהם, כמו גם שבגילאים אלו הם נדרשים לטיפול אחראי ומדויק בכל הנוגע לתזונה והשגחה רפואית, הסדרי הראיה יהיו ללא לינה אצל האב, וכמות המפגשים תעמוד על 2-3 פעמים בשבוע, ומפגש בכל סופ"ש שני. מהגעת הילדים לגיל שלוש תתאפשר גם הלינה אצל האב.
9.
- שאלה: האם אפשר לפעול בפן המשפטי כנגד אבא שלא רוצה לפגוש את ילדיו כפי שנקבע לו בהסדרי הראיה?
- תשובה: לא ניתן לכפות מפגשים עם הילדים אבל כן ניתן לפעול בפן המשפטי ולתבוע אותו במה שנקרא "תשלום בגין דמי טיפול" מאחר והמפגשים שלא נעשים על ידו מוסיפים לנטל של האם. אפשר אפילו לפעול להגדלת תשלומי המזונות בגין נזקים רגשיים שנגרמים לילדים מכך שאינם נפגשים עם האב וכתוצאה מכך נזקקים לטיפול רגשי/פסיכולוגי וכו'..
10.
- שאלה: האם ישנו קשר ישיר בין הסדרי הראיה ותשלום המזונות?
- תשובה: אין שום קשר בין השניים, מלבד ההוצאות הכספיות שכרוכות בילדים כאשר הם נמצאים בחזקת אחד מהצדדים יותר מאשר אצל הצד השני. במידה והאב לא עומד בתשלומי המזונות שנקבעו לו על ידי בית המשפט, עניין זה לא מהווה עילה למניעת המפגשים שלו עם הילדים.
11.
- שאלה: האם ניתן לשנות את הגוף הממונה על הסדרי הראיה מבית הדין הרבני לבית משפט לענייני משפחה כאשר הפסיקה אינה לשביעות רצוני או שמתן הפסיקה נמשך לאורך זמן רב מידי?
- תשובה: לא. כאשר גוף בעל סמכות לפסיקה בנושא התחיל את הטיפול בתיק לא ניתן להעביר אותו למקום אחר, מה שניתן לעשות זו הגשת בקשה לזירוז הפסיקה.
12.
- שאלה: במצב שבו האבא פוטר מהעבודה ואין באפשרותו הכלכלית לממן את הנסיעה לפגישת ילדיו השוהים עם האם בחו"ל, האם ניתן לפעול באופן חוקי כדי להכריח את האם לשלוח את הילדים לבקר את האב במקום מגוריו בארץ?
- תשובה: לא ניתן לחייב את האם לשלוח את הילדים לבקר את האב בארץ אבל האב בהחלט יכול לפעול לביטול החיוב שלו למזונות. במקרים כאלו לרוב ישנה גם הסתה של הילדים על ידי האם כנגד האב ומבחינה משפטית זהו מצב של "בנים מרדנים", במקרים מסוג זה האב לא מחויב בתשלומים לכלכלתם.